חייל משוחרר החל לעבוד כנהג משלוחים. כעבור מספר שבועות הוא נכנס עם רכב המשלוחים לצומת מבלי לתת זכות קדימה, ופגע ברכב אחר. הוא הודה בנהיגה בקלות ראש והורשע. רישיונו נשלל לשלושה חודשים והוטל עליו קנס בסך 700 שקלים.

בבית משפט השלום בבת ים, הוגשה נגדו תביעה אזרחית על נזקי הרכב בו פגע. הנזקים הסתכמו בסכום הקרוב ל-100 אלף שקלים. מכיוון שהנהיגה בוצעה במסגרת עבודתו, הוא פנה למעסיק שלו וביקש ממנו להפעיל את הביטוח המקיף של רכב המשלוחים. תשובתו של המעסיק הדהימה אותו. המעסיק אמר לו שאין לרכב ביטוח מקיף ותירץ זאת בכך שאין כל חוק המחייב מעסיק לרכוש ביטוח מקיף לרכב.

האם צדק המעסיק שאין חוק כזה? עו"ד חיים קליר מציין שאכן בספר החוקים אין חוק מפורש, המחייב מעסיק לרכוש ביטוח מקיף שיגן על עובדו מפני תביעות המתייחסות לנהיגה בשליחות המעסיק. "אולם המשפט יוצא מנקודת הנחה שיוצרי ספר החוקים, מוכשרים ככל שיהיו, אינם מסוגלים לצפות מראש את כל המצבים האנושיים בהם נדרשת התערבות משפטית כדי למנוע נזק לזולת".

עו"ד קליר מוסיף כי "ספרות המדרש היהודית מסבירה את חורבנה של סדום בכך, שאנשי סדום לא עשו דבר מעבר למה שהחוק חייבם לעשות. הניכור וחוסר החמלה הפכו בסדום לנורמה. על כן, שיטות משפט רבות בעולם, השכילו לתת לשופטים סמכות להשלים באמצעות דיני הנזיקין, את מה שספר החוקים לא צפה מראש. הלורד אטקין, מגדולי השופטים באנגליה, הסביר כי מניעת הנזק לזולת, מבוססת על הציווי המקראי 'ואהבת לרעך כמוך'. אולם למרבה הצער, דווקא במדינת ישראל, במקרים רבים, נמנעו שופטינו להפעיל את סמכותם על בסיס אותה מצווה שהיהדות הנחילה לעולם כולו".

התביעה כנגד נהג המשלוחים הונחה על שולחנו של השופט יאיר חסדיאל שקבע, כי מעסיק המוסר לעובדו רכב לביצוע עבודתו, עושה זאת במסגרת קיומם של יחסי העבודה המיוחדים בין הצדדים, לקידום מטרותיו של המעסיק ולתועלת לעסקו. כחלק מחובותיו של המעסיק כלפי עובדו, יש להטיל עליו חובת זהירות המחייבת ככלל עריכת ביטוח לרכב, זאת לצד יתר חובותיו בעניין הרכב, כגון הבטחת תקינותו.

חסדיאל אימץ את הקביעה הנ"ל מתוך פסק דין שדן במקרה דומה. עוד ציטט מפסק הדין: "יחסים מיוחדים אלה, של עובד ומעביד, אף מקימים אינטרס הסתמכות חזק אצל העובד, לפיו עת מוסר המעסיק רכב לידי עובדו, יוצר הוא אצל העובד הסתמכות ברורה כי ככל שייגרם נזק תוצאת השימוש ברכב, הרי שהנזק יהיה מכוסה על ידי ביטוח והעובד לא יידרש לשאת בו, גם אם הנזק נגרם ברשלנותו, ובמיוחד כשמדובר בנזק שנגרם מפעילות רגילה ולא חריגה…"חובת הזהירות של המעביד משתרעת גם על חובתו שלא לחשוף את העובד בפני סיכון כלכלי בלתי סביר שהינו הרבה מעבר ליכולתו של העובד".

השופט חסדיאל ציטט מספר פסקי דין נוספים, אשר באחד מהם נקבע: "על פי הגישה הכלכלית למשפט, דיני הרשלנות מיועדים לתמרץ את המזיק לנקוט אמצעי זהירות כאשר עלותם נמוכה מתוחלת הנזק שתופחת עקב נקיטתם"…"הנזק הכלכלי הטהור שעלול להיגרם לעובדים כתוצאה מנהיגה בהיעדר כיסוי ביטוחי או בהיעדר זכות לשיפוי בגין נזקי רכוש בהסתמך על מצג מוטעה עלול להיות גבוה מאוד. ההסתברות להתרחשותו של הנזק גבוהה יחסית, שכן תאונות מתרחשות כל הזמן".

בסופו של דיון, חייב השופט חסדיאל את המעסיק של נהג המשלוחים לשלם את נזקי הרכב שנפגע בתאונה בתוספת הוצאות המשפט.

מדוע הצטרך המעסיק לביטוח מקיף, אם הרכב בבעלותו? הרי לא הוא שתבע את העובד. אם הצד שנפגע תבע את הנהג בגין נזק לרכבו, הרי בטוח צד ג' מכסה את הנזק.

עו"ד קליר: "ביטוח מקיף כולל בתוכו לפי הוראות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי) כיסוי לנזקי הרכב המבוטח עצמו וכיסוי לאחריות כלפי צד שלישי. לפי תקנה 1(ב) לתקנות הביטוח המקיף, המבוטח רשאי לוותר על הכיסוי לנזקי הרכב עצמו (ועל עוד שני כיסויים לא רלבנטיים לענייננו). עדיין משפטית גם לאחר הוויתורים זה נחשב לביטוח מקיף.

"אני יודע שהסוכנים רואים את הכיסוי לאחריות צד שלישי ככיסוי עצמאי אבל משפטית זה לא כך. זה סמנטי, אך יש לדייק את תיאור פסק הדין.

"מכל מקום, במקרה זה למעסיק לא היה ביטוח מקיף על שני הכיסויים שבו גם לא הכיסוי לנזקי הרכב המבוטח וגם לא הכיסוי לאחריות כלפי צד שלישי. לפיכך לפי פסק הדין, אם המעסיק היה תובע את נזקי הרכב עצמו, תביעתו הייתה נדחית והיו אומרים לו שהוא חייב לעשות ביטוח שימנע תביעה נגד העובד גם של צד שלישי וגם של המעסיק".