מרכז הראל לחקר שוק ההון בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, אירח אתמול (א') כנס בנושא התפתחות הגופים המוסדיים ותרומתם לשוק ההון ולכלכלת ישראל והשקת הספר "תור הזהב של המשקיעים המוסדיים".

בפתיחת הכנס נשא דברים ראש המרכז פרופ' דן וייס. עם מרצי הכנס נמנו כותבי הספר: ד"ר משה ברקת, הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב; רו"ח גיא לקן, האוניברסיטה העברית ורו"ח איתי קדמי, האוניברסיטה העברית. המרצה האורח היה חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי.

ד"ר ברקת הנחה את הכנס ואת הפאנל המרכזי בהשתתפות: יאיר המבורגר, יו"ר קבוצת הראל ביטוח ופיננסים; צבי סטפק, ממייסדי מיטב בית השקעות; יפעת אורון, שותפה ומנכ"לית בלאקסטון ישראל ונשיאת אגודת הידידים של אוניברסיטת תל אביב; רונן אגסי, מנכ"ל מגדל ביטוח ופיננסים; בני גבאי, יו"ר הפניקס אחזקות וביטוח ופרופ' דן וייס. נושא הפאנל היה: "התפתחות המשקיעים המוסדיים ותרומתם לכלכלת ישראל".

לדברי פרופ' וייס, "החוסכים ועמיתי הקרנות עלולים להיפגע מהעדר תכנון ארוך טווח של מערכי הפנסיה, החיסכון והביטוח. בפרט, מדינת ישראל הינה מובילה עולמית בהיקף ניודים בין קרנות. התוצאה היא פגיעה בנזילות הגוררת פגיעה בתשואה של כל העמיתים. כמו כן, חוק הגבלת שכר בכירים בחברות הפיננסיות יצר העדר תמריצים למנהלים להשיג ביצועים ארוכי טווח. ביחד, העדר תכנון ארוך טווח ברמה לאומית מהווה סכנה לכולם".

ד"ר ברקת, לשעבר הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, התייחס להטיה הבעייתית לכיוון השקעות טווח קצר הנובעת משילוב של מאפייני שוק ורגולציה: "בדרך כלל מדברים על מיופיית הטווח הקצר של מנהלים וגופים עסקיים, אבל כאן מדובר במיופיה של כללי הרגולציה והמדיניות הממשלתית. המדיניות הנוכחית של האוצר מבטאת ליקוי מאורות בכל מה שקשור לחיסכון והשקעה. יש תחושה שהוכרזה מלחמה כנגד חסכונות הציבור וההשקעות במשק. זה אוסף של חוקים וכללי מדיניות בשמות שונים, אם זה 'רווחים כלואים', ואם זה צעדים אחרים, שהתוצאה שלהם היא פגיעה בהשקעות במשק ואיום על החיסכון הציבורי. אנחנו לא ארה"ב ולא שווייץ, ולכן איננו יכולים לקדש את הצריכה על פני עידוד חיסכון והשקעה. זה לא מתאים למצב הביטחוני ולצורך לשקם את המשק".

מחברי הספר, מימין: גיא לקן, משה ברקת ואיתי קדמי | צילום: חן גלילי

"רגולציה שהייתה בתחילת הדרך כבר אינה נדרשת"

לדברי פרידמן בהרצאתו בנושא "המערכת הפיננסית והגופים המוסדיים בישראל", "שני עשורים אחרי רפורמת בכר, הגופים המוסדיים מנהלים כיום את רוב העושר הפיננסי של הציבור – כ-2.5 טריליון שקל. הם עושים זאת לאורך שנים בהצלחה. לכן, רגולציה שהייתה נכונה בתחילת הדרך כבר אינה נדרשת והגיעה העת לבחון אותה כדי להגביר את היכולת של הגופים המוסדיים לתמוך בחיזוק הכלכלה הישראלית – במיוחד בריבאונד שצפוי לאחר המלחמה. זאת, בשים לב לעובדה ש-60% מהנכסים מושקעים כיום מחוץ לישראל״.

"ראוי גם להקפיד על כללי משחק אחידים בין כל הגופים המתחרים בשוק האשראי. שום דבר טוב לא צומח לאורך זמן כאשר ישנו ארביטרז׳ רגולטורי. תחרות ברת קיימא לטובת הציבור ולפיתוח הכלכלה הישראלית תקרה רק תחת כללי משחק אחידים בין כלל השחקנים", הוסיף פרידמן.

"התפתחות שוק החיסכון ארוך הטווח ומגמות עיקריות בתחום ההשקעות", היה נושא הרצאתו של רו"ח לקן . לדבריו, "שני העשורים האחרונים יירשמו בדפי ההיסטוריה כראשית תור הזהב של המשקיעים המוסדיים בישראל, ההתפתחות האדירה בנכסים המנוהלים על ידם תרמה באופן חסר תקדים להתפתחות השווקים הפיננסיים בישראל, ולעיצובם כפי שאנחנו מכירים אותם היום, וכמובן הביאה לעלייה מהותית באיכות ניהול כספי הפנסיה של הציבור בישראל. כולנו תקווה ששני העשורים הבאים יביאו עימם את המשך המגמה המבורכת, אשר  תתרום רבות לשוק ההון, לחוסכים לפנסיה ולכלכלה הישראלית בכללותה".

לדברי רו"ח קדמי בהרצאתו בנושא "השקעות הגופים המוסדיים – השלכת מגבלות מבניות ורגולציה" – "ההרצאה בכנס התמקדה בהשלכת מגבלות מבניות ורגולציה בשוק הסחיר המקומי, נושא שמקבל התייחסות נרחבת בפרק ייעודי בספר. אנחנו מתארים את שלל הרפורמות שנעשו במוצרי החסכון הפנסיוני בשעה ששוק ההון המקומי מתכווץ ועל רקע מגבלות השקעה רגולטוריות אוכפות בתקופה של סביבת ריבית אפסית. ההשלכות הן משמעותית בניהול ההשקעות ובניסיון ליצירת תיק אופטימלי, אך למרות האתגרים הרבים, אנו מוצאים ניהול השקעות יעיל הודות למערכי השקעות מפותחים ואפקטיביים".

"היקף הכספים שאנחנו מנהלים מחייב גם יציאה לחו"ל"

בפאנל בהנחיית ד"ר ברקת התייחס רונן אגסי לכך ששוק ההון הישראלי עלול להיות "קטן מדי" עבור היקף ההשקעות של הגופים המוסדיים בעתיד. "פיזור הוא מרכיב הכרחי בכל תיק השקעות. כיום יש שני מרכיבים משמעותיים שגורמים לנו להעדיף את ההשקעה בישראל – היותנו ישראלים, מה שמאפשר לנו היכרות מעמיקה וטובה יותר עם השוק וכן שההתחייבויות הביטוחיות הן שקליות, לכן צריך לשמור על הערך השקלי שלהן. זאת כמובן לצד העובדה שאנחנו רוצים להשקיע בישראל ולתרום לחיזוק הכלכלה הישראלית".

"עם זאת, לאור הגידול הניכר בכספי העמיתים, ההתחזקות הכלכלית והעושר שנצבר פה, בראייה לעתיד, השוק הישראלי לא יכול להכיל כאלה סכומים", אמר אגסי והדגיש כי "היקף הכספים שאנחנו מנהלים מחייבים גם יציאה לחו"ל".

יפעת אורון ציינה כי "הספר 'תור הזהב של המשקיעים המוסדיים', יוצא לאור בעיתוי קריטי, כאשר אנו עדים לשינוי משמעותי בנוף הפיננסי. המעבר מביטוח מסורתי להתמקדות בניהול נכסים והשקעות אלטרנטיביות משקף את ההתפתחות וההשפעה הגוברת של המשקיעים המוסדיים בעיצוב השווקים הגלובליים. שינוי זה מדגיש לא רק את ההזדמנויות ההולכות וגדלות לשיתופי פעולה עם שותפים כלליים (GPs), אלא גם את החשיבות האסטרטגית של שווקים כמו ישראל. עם מערכת פיננסית חדשנית ומשקיעים מוסדיים פורצי דרך, ישראל נמצאת בעמדה מצוינת למלא תפקיד מרכזי בעידן החדש של ההשקעות".

"השקעות המוסדיים הן עוגן משמעותי בכלכלה הישראלית"

לדברי בני גבאי, "בתקופת המלחמה מצופה מהמגזר העסקי בכלל ומתעשיית הביטוח שהפניקס מובילה בו, לפעול באחריות ובנחישות על מנת לקיים חוסן כלכלי. הגופים הפיננסים כמו מרבית המגזר העסקי היו חלק בלתי נפרד מהחוסן הלאומי שהפגינה החברה הישראלית. בפרספקטיבה לאחור וגם היום אפשר לומר בביטחון שהמערכת כולה הוכיחה את יכולותיה להתנהל בתנאי מלחמה.

"על מנת לנהל כספי פנסיה וחיסכון באופן מיטבי נדרשת חשיבה עמוקה באופן ניהול והקצאת נכסים יעילה ומותאמת סיכון. זה בדיוק התהליך שנעשה בעיקר באירופה, בארה"ב ועל ידי קרנות ממשלתיות בעולם. הטענה שהמוסדיים 'מוציאים' את הכסף מישראל אינה נכונה. העובדה היא שהמוסדיים משקיעים תקופה ארוכה מחוץ לישראל וימשיכו להשקיע כך".

יאיר המבורגר ציין במהלך הפאנל: "קבוצת הראל ביטוח ופיננסים רואה חשיבות גדולה בקידום הכלכלה הישראלית ובפיתוח המשק הישראלי, בפרט בימים מורכבים אלה. אני מאמין גדול בכלכלה הישראלית, וסבור כי ביכולתנו לתמוך בחוסנה של מדינת ישראל. אין חולק כי השקעות המוסדיים הן עוגן משמעותי בכלכלה הישראלית, והן מאפשרות להצעיד את מדינת ישראל קדימה ולהוביל בכל התחומים". אגב, המבורגר ציין בפתיחת דבריו שמזה 30 שנה הוא לא משתתף בפאנלים, אבל מפאת הכבוד שהוא רוחש לברקת הוא נענה להזמנה.

לדברי צבי סטפק , ממייסדי מיטב בית השקעות "מנהלי השקעות חבים נאמנות אחת ויחידה והיא לעמיתים. את הפטריוטיות שלהם למדינה הם יכולים לממש במקומות אחרים. המחשבה שמנהלי החיסכון לטווח ארוך מתנהגים כעדר היא מוגזמת. היא נכונה חלקית לגבי שיעור המניות הכולל בתיק ההשקעות שלהם, אבל לא בכל הקשור בהקצאת המניות בין ישראל לבין עולם, ובוודאי לא לגבי כל מה שקשור באיגרות החוב ובשיעור ההשקעה בהשקעות אלטרנטיביות".

"דווקא העלאת דמי ניהול יכולה להיות טובה לחוסך"

ד"ר ברקת סיכם את הכנס: "אתייחס בתמצית להשפעת הרגולציה על שוק ההון: יש לפחות שלוש ועדות שעסקו או עוסקות במבנה הרגולציה, במבנה והפיקוח על מוצרים שונים, ובריכוזיות מוסדיים. אני חושב שהוועדות הללו עוסקות בטפל ולא בעיקר, והן לא יניבו דבר. הבעיה אינה בחלוקת התפקידים בין רגולטורים.

"העיקר בשוק החיסכון ארוך הטווח מתמצה בהגדרת שתי מטרות: האחת – איך מבטיחים השאת הסכומים העומדים לזכות הפורשים לפנסיה. על מנת להשיג את המטרה הזו, קודם כל צריך לחזק את הביקורת והאכיפה ולכן השינוי הרגולטורי המרכזי שנדרש בעת הזו הוא הזרמת תקציבים משמעותיים לרשות שוק ההון על מנת שתמלא בצורה אפקטיבית את תפקידה הקרדינלי בשמירה על הכספים העצומים השייכים לחוסכים.

"בנוסף, צריך להוריד חסמי רגולציה וחסמי מס המונעים השאת תשואות לחוסכים לפנסיה. צריך להוריד רגולציה מיותרת שמפריעה למוסדיים לעשות את עבודתם. בין היתר, וכאן אני מודה בטעות של צמצום המסלולים, יש להרחיב את מספר המסלולים שמתאפשר למוסדיים לנהל, ולעודד אותם להשקיע באפיקים ארוכי טווח המקנים להם תשואה עודפת בצורת פרמיית אי נזילות הגלומה בהשקעות לא סחירות ארוכות טווח.

"יש שינויים נוספים שצריך לבצע, שהמוטו המרכזי שלהם צריך להיות השאת תשואה נטו, ולא הורדת דמי ניהול פר סה. דווקא העלאת דמי ניהול יכולה להיות טובה לחוסך, אם דמי הניהול הללו משמשים לחיזוק ושיפור מערכי ההשקעה באופן שמייצר תשואה נטו גבוהה יותר.

"מטרה שנייה, שהמדיניות הממשלתית צריכה לכוון אליה היא, במקום לפגוע בגופים המרכזיים במערכת הפיננסית באופן שעשוי לפגוע בחוסכים, כיצד לוקחים את העוצמה של המערכת הזו ורותמים אותה לטובת המשק. הכוונה היא לא לרתום אותה בכפייה, בהלאמה וכיוב', אלא תוך אספקת תמריצים כלכליים נכונים והכוונת המערכת באופן שיטיב הן עם החוסכים והן עם המשק".