הצעת משרד האוצר להיטל מס בשיעור של 20%-40% על ביטוחי הבריאות הפרטיים מעוררת ביקורת בענף. גורמים עמם שוחחנו הביעו חשש כי ההצעה, המעוגנת בטיוטת חוק ההסדרים, עלולה דווקא להחליש את מערכת הבריאות, במקום לחזקה. "על המדינה מוטלת האחריות להשקיע את התקציבים הנדרשים כדי לתת את המענה לצורך ולהתפתחויות הרפואיות, תוך התחשבות בשינויים הדמוגרפיים, כמו הגידול בתוחלת החיים, ולא לפנות לפתרון הקל ולהכביד את הנטל על הציבור", אומר לעדיף גבי נקבלי, מנכ"ל 'אופק זהב', מנהל שותף בחברת 'עולם הבריאות' ומומחה לביטוחי בריאות. 
לדברי נקבלי, ניתן ללמוד מהרפורמות שיושמו בשנים האחרונות, אשר ניסו לצנן ולהחליש מעט את המערכת הפרטית, שהן לא חיזקו בפועל את מערכת הבריאות הציבורית. "אף אחת מהרפורמות שיושמו לא חיזקה בהכרח את הרפואה הציבורית. המערכת הציבורית היא הבסיס וחייבת להיות חזקה ואיתנה, אולם לעולם לא תוכל לתת מענה מלא לצורך. ביטוחי הבריאות המסחריים הם אלו שנותנים את המענה היחיד והאיכותי ביותר לטיפולים מיוחדים, טכנולוגיות, ותרופות מתקדמות ואין ולא יהיה להם תחליף".
יו"ר ועדת הבריאות והסיעוד של לשכת סוכני הביטוח, איגור מורי, מסביר כי הצעת האוצר אינה חדשה: "הצעת המיסוי העודף על ביטוחי הבריאות חוזרת מדי פעם יחד עם ההצעות למיסוי קרנות ההשתלמות ועוד "עזים" שעליהם ניטש לאחר מכן ויכוח". מורי מסביר הבעיה היא ייבושה של מערכת הבריאות הציבורית, ניצול חסר של משאבי בתי החולים, ואי הכנסה לסל הבריאות של התרופות החדשות והטכנולוגיות הרפואיות הנדרשות".
מורי מצטרף לדעה כי ההיטל לא יסייע למערכת הציבורית ורק יכביד על הציבור: "את הבעיה הזו יש לפתור על ידי שיפור המימון והניצול של המערכת הציבורית ולא על ידי דיכוי המערכות הפרטיות שדווקא מורידות ממנה עומס ומפנות משאבים לטיפול בשכבות החלשות. פגיעה בביטוחי הבריאות הפרטיים לא תרפא אף חולה ולא תציל אף גוסס ממותו, אבל תשאב כספים מכיסי האזרחים תוך הגדלת נטל המס שגם כך חונק".
במבט על אומר נקבלי כי "אין ספק שיש צורך בהגדלה אמיתית של ההשקעה במערכת הבריאות, הציבורית של ישראל, אבל הדיון צריך להיעשות לא ממקום פופוליסטי, אלא מתוך הסתכלות ארוכת טווח ומפוכחת על האתגרים של מערכת הבריאות כמו הגידול בהיקף האוכלוסייה וההתפתחויות רפואיות שגם להם צריך לתת פתרונות. מבחינה זו ברור שהמדינה חייבת לשנות את סדר העדיפויות ולהגדיל את ההשקעה בבריאות".
עוד מציין נקבלי כי ישראל נמצאת כיום בתחתית מדינות ה-OECD מבחינת ההוצאה הלאומית לבריאות. "בישראל כבר שנים ההוצאה הלאומית לבריאות היא סביב 7.5% מהתמ"ג בלבד, בעוד שהממוצע במדינות ה-OECD הוא כ-9%. בנוסף, גם ההוצאה הפרטית מתוך ההוצאה הלאומית בישראל גבוהה מההוצאה הפרטית במדינות ה-OECD. כלומר, יש כאן תת תקצוב במשך שנים של המערכת וכבר כיום חלק ניכר מהעלויות מוטלות על כתפי הציבור". נקבלי מדגיש כי בעקבות דברים אלו, ההיטל המוצע הוא נטל שיגולגל גם הוא, בצורה זו או אחרת, על הציבור שכבר כיום משלם מכיסו לא מעט עבור שירותי בריאות. "לתפיסתי, שירותי בריאות הם צורך בסיסי שהוא בראש ובראשונה באחריות המדינה".
מבטחי המשנה לא יאפשרו את המהלך
גורם בכיר בענף שהתייחס אף הוא להצעת ההיטל על ביטוחי הבריאות, טוען כי הסיכוי שהצעה זו תקרום עור וגידים הוא אפסי. הגורם מצביע על מבטחי המשנה של חברות הביטוח: "מבטחי המשנה לא יסכימו לתת יד למהלך". הגורם הסביר כי "בלעדי ההסכמה של מבטחי המשנה יקרה אחד מן השניים, או שחברות הביטוח יאלצו להפסיק לשווק ביטוחי בריאות, או שהן יישארו במחירי עתק ולא יהיה להן ביקוש – בשני המקרים הנטל ייפול על המערכת הציבורית". לדברי הגורם מדובר בשל כך בהצעה פופוליסטית ולא ישימה.
נקבלי מוסיף בעניין הצעת האוצר כי "ברור לגמרי שזהו עוד איזשהו ניסיון לצמצם את הפער בין המערכת הפרטית למערכת הציבורית, על ידי החלשת המערכת הפרטית במקום באמצעות חיזוק אמיתי של הציבורית", לדבריו, ההיטל המדובר יופעל בסופו של דבר על הצרכנים והציבור "כמו תמיד בישראל המגזר היצרני, אלו שמשלמים כבר את מרבית נטל המס בישראל, יאלצו לשאת גם בהיטל זה. הפגיעה תהיה דווקא באנשים שמוכנים להשקיע ולדאוג לעתידם הבריאותי על ידי הצטיידות בפתרונות פרטיים, כך שבעצם ההיטל הזה יהפוך להיות סוג של הגדלת מס בעיני".
זאת ועוד, הגורם מצביע גם על הרופאים, שלדבריו יגלו התנגדות נחרצת למהלך. "רופאי השב"ן לדוגמה, מקבלים תשלום נוסף דרך קופות החולים או חברות הביטוח, אם בעקבות ההיטל יקוצץ שכרם, הרי שגם הם ינסו לטרפד את ההיטל".
נקבלי מוסיף כי מדובר בהצעה שכבר עלתה בעבר וכי הוא מאמין שהיא לא תיושם גם הפעם, אולם גם אילו ההיטל ייהפך לדבר ממשי, הרי שהוא לא יתרום למערכת הציבורית. "היטל כזה לדוגמה, לא יביא לשיפור התשתיות והשירותים בפריפריה, לא יביא להכנסת טכנולוגיות חדשות לסל או לקיצור תורים בניתוחים ולא ישפר למעשה את שירותי הבריאות שניתנים לציבור".
לדברי נקבלי, היטל כזה אף עלול להביא לקיטון בהיקף האחזקה בביטוחי הבריאות הפרטיים. כלומר, בשל העלות הנוספת שצפויה להיווצר, מבוטחים קיימים עלולים לצמצם את היקף הכיסויים שברשותם, חדשים יצטרפו פחות והיצע הפוליסות שמציעות החברות עלול לקטון וכך לא רק שהמדינה לא תזכה לקבל תגמולים בהיקף הצפוי, אלא שאותם רכיבים שלא יהיו קיימים באמצעות הביטוחים הפרטיים, יוטלו על כתפי המערכת הציבורית בגלל צמצום השימוש והאחזקה בפתרונות פרטיים.
משכך, קורא נקבלי למנהיגות ולמקבלי ההחלטות לגלות אומץ לב ציבורי, להסתכל על המציאות ולהתמודד עם כשלי המערכת באמצעות בניית תכנית ארוכת טווח שתכלול הגדלת ההוצאה הציבורית לבריאות, הקצאת תקציבים משמעותיים למערכת הציבורית, צמצום אי השוויון בשירותים הניתנים במסגרת זו, בחינת מקומם ותפקידם של כלל השחקנים, לרבות השב"נים, ויצירת הפרדה ברורה בין שירותים ציבוריים הניתנים במסגרת הסל באמצעות קופות החולים, לבין המערכת הפרטית בה צריכות להיות חברות הביטוח להיות הגוף שמממן ושדרכו ניתנים השירותים. "באופן זה, מערכת הבריאות הציבורית והפרטית לא רק שלא תהיינה מתחרות, אלא מערכות שיודעות להשלים ולשפר זו את זו", מסכם נקבלי.