במהלך השנים האחרונות נדמה היה שהביטוח הפנסיוני הוא כמעט חזות הכול. התקשורת, משרד המפקח על הביטוח, ועדות הכנסת, דוברים-יועצים ויודעי דבר (לפחות אלו שחושבים שכך) עשו כל שביכולתם להוכיח לעם ישראל עד כמה עושקים היצרנים והסוכנים את ציבור המבוטחים. כמובן שעל כל התזמורות האלו מנצחת התקשורת שמפנה את חיציה ביד רמה מעל כל במה וערוץ.
סוכן ביטוח בין הפטיש לסדן
במשך מסע ההכפשות שנמשך על פני שנים עלו משכורות חברי הכנסת והשרים, משכורות עובדי משרד האוצר ומשרדי הממשלה האחרים, משכורות הכתבים הכלכליים, ובל נשכח – כולם שכירים שמשכורתם מובטחת מידי חודש בחודשו, ההפרשות לפנסיה או ביטוח מנהלים בשיעורים ראויים משכר מופקדות בחשבונות העמיתים ואילו הכנסות העצמאיים הנדרשים לספק שירות לכול אותם שכירים הולכות ונשחקות עד כדי כך שרק רגולציה ואכיפה יבטיחו את המשך השירות, גם בזחילה על גחון.
עוד ימים ידברו כיצד "הביטחון הסוציאלי" של כל אותם שכירים ימצא את ביטויו נוכח הדחיפה להפסקת התחרות בתחום הפנסיוני, בלימת האפשרות לכניסת דור צעיר לעולם השיווק הפנסיוני והעדפת הבנקים וקופות הגמל להיות המשווקים והיועצים הפנסיונים, בשם מילת הקסם "אובייקטיביות".
תיאורים אלו באים ללמד על הקושי היום יומי שחובה סוכן הביטוח הנמצא בין "הפטיש לסדן" – אם "הפטיש" הוא הרגולציה ,"הסדן" הוא היצרנים.
יצרנים Vs. סוכן הביטוח
לעניין ביטוח אלמנטרי ברצוני להקדיש מספר מילים ליצרנים הממלאים פיהם מים בתחומי הביטוח הפנסיוני ונותנים לפיקוח "לסדר להם את העניינים" מול הלקוחות ומול סוכני הביטוח.
את חברות הביטוח נושא הביטוח הישיר מעניין כקליפת השום. מאחר שמתקפת הביטוח הישיר היא על סוכני הביטוח ולא על חברות הביטוח הן אינן מפנימות שהשלכת רפש על הסוכן היא השלכת רפש על חברת הביטוח המאפשרת לסוכן לשווק את מוצריה. בל נשכח שהביטוח הישיר הופך לנחלתם של כל המבטחים, מי בגלוי ומי באופן סמוי. יחד עם זאת, אסור לחברות הביטוח להתעלם מהעובדה שכיום למעלה מ-90% מביטוח הרכב מגיע אליהם מסוכני ביטוח המתחרים זה בזה מבוקר עד ערב ומי שנהנה מתחרות זו הוא הלקוח.
שאלה אחרת נוגעת לרמת השירות שחברות הביטוח נותנות לסוכניהן. במטה קסמים העבירו חברות הביטוח את המשרד העורפי שלהן למשרד הסוכן. הן חוסכות עלויות בהיקפים מדהימים, מגלגלות את העלויות על הסוכן וכאשר הסוכן נדרש לשירות, ולו של תשובה לשאלה, אם לא יגיע למשרדי החברה הוא פשוט לא יקבל שירות, אלא דרך מענים קוליים שבקצה יושבים מי שאין להם את הידע המספיק לסייע לסוכן בפתרון הסוגיות שמעסיקות אותו. אם כן מה יצא לנו? העלויות של משרד הסוכן עולות ושירות החברות יורד.
אנו חסידים של תחרות חופשית. יחד עם זאת ומבלי להיות נאיביים סוכן הביטוח אינו מסוגל להתחרות מול העסקאות המוצעות לקולקטיבים. הפועל היוצא הוא שציבור המבוטחים מתפלג לשניים: בקולקטיב ציבור חזק ומוגן – שכירים בארגונים גדולים. הציבור האחר כולל את העצמאים הקטנים ועובדיהם, אשר במיטב כספם מסבסדים את הארגונים הגדולים. כאן לא מתממשת תחרות חופשית, כאן מתממש חוסר איזון קיצוני שהתחרות בו מתקיימת רק על חשבון עמלת הסוכן.
אנו תמהים עד כמה אין יצירתיות מקצועית בקרב היצרנים או לחילופין אנו מבינים שחבל להשקיע ביצירתיות אם פשוט נתן לשחוק את הסוכן הבודד מול הלקוח הבודד.
נושאים אלו עומדים במהות הקשר שבין הסוכן לחברת הביטוח. באמצעות עיסוק בהם בכנס אלמנטר אולי נצא עם בשורה חדשה.
הכותב הינו סגן ומ"מ נשיא לשכת סוכני ביטוח בישראל
המאמר פורסם לראשונה במגזין עדיף נובמבר 2012.
0