באוגוסט 2005 פגע הוריקן קתרינה בחוף הדרומי של ארצות הברית, בעיקר באזור ניו-אורלינס, והביא עמו נזקים עצומים – לא רק לאנשים ולתשתיות, אלא גם לתעשיית הביטוח והכלכלה המקומית והגלובלית. ההוריקן העוצמתי הזה, שהסב נזק של כ-125 מיליארד דולר, הוא דוגמה חיה לאופן שבו סיכונים סביבתיים יכולים לזעזע את העולם כולו.

האם אנחנו יכולים להיערך מראש טוב יותר לאירועים כאלה, או אפילו למנוע אותם?

שאלה שמעסיקה רבים מסקטורים שונים, החל ממדענים ועד אנשי טכנולוגיה ופיננסים.

בעוד שמנהיגי העולם והכלכלנים המובילים ממשיכים לדון בשינויי האקלים במונחים מאוד מתונים, ישנם גם קולות אחרים. בינואר האחרון, הפקולטה לאקטואריה (IFoA) בשיתוף עם אוניברסיטת אקסטר, מפרסמות דוח המזהיר מפני תרחיש "חדלות פירעון פלנטרית" וקריסה כלכלית חסרת תקדים: התכווצות של 50% בתמ"ג העולמי בין השנים 2070-2090 אם העולם לא ינקוט צעדים מיידיים לשינוי כיוון.

למה זה חריג ומה המשמעות של זה?

ראשית, לא מדובר באזהרה סביבתית מופשטת, אלא תחזית המבוססת על הערכות קפדניות של סיכונים פיננסיים ע"י אנשי מקצוע שזה התמחותם. אקטואריה עוסקת בסיכון וחוסר ודאות. טכניקות אקטואריות מיושמות בשוק הפנסיה העולמי בהיקף נכסים של 55 טריליון דולר ובשוק הביטוח העולמי שמגלגל 8 טריליון דולר של פרמיות כל שנה.

שנית, זה לא עוד מיתון או משבר כלכלי רגיל, אלא על צניחה דרמטית וחסרת תקדים בפעילות הכלכלית העולמית. תחשבו על זה: חצי מהכלכלה העולמית פשוט נעלמת! ההשלכות עלולות להיות הרסניות: מאבטלה המונית, דרך מחסור ורעב, קריסת מערכות בריאות, פגיעה במדע וטכנולוגיה (משום שמשאבים יופנו למאבק הישרדותי) ועד כאוס חברתי והגירה המונית.

למה מודלים כלכליים טועים?

חוקרים מציינים שהמודלים הכלכליים שנמצאים בשימוש של קובעי המדיניות אינם מתאימים מהסיבות הבאות:

• המודלים מתעדפים השפעות כלכליות של סיכוני אקלים ולא מתייחסים בצורה מספקת לתלות שיש לנו באקוסיסטם של כדור הארץ.

• שיטות מקובלות להערכת סיכוני אקלים מתמקדים בסיכוני אקלים כאירוע בודד בטווח קצר ולא מתייחסים לקשרים בין הסיכונים לאורך זמן והשפעות מצטברות בטווח הארוך.

• מודלים בדרך כלל מבוססים על השפעה ממוצעת, לא מתייחסים לאירועי קיצון.

לטענתם, זה שקול למודל הערכת סיכונים עבור מפגש בין טיטניק והקרחון כאשר מתעלמים לגמרי מאפשרות שהספינה יכולה לשקוע, שיהיה מחסור בסירות וגם מהשלכות של שחיה במי אוקיינוס קפואים, כמו למשל טביעה או היפותרמיה.

כתוצאה מכל אלה מרחב הטעות גדל, מה שמוביל לקבלת סיכון הרבה יותר גבוה מהרצוי והמתוכנן.

 מה מצפה לנו בתרחיש קיצון?

החוקרים מדגישים את ההערכה בחסר של השפעת סיכוני אקלים:

• שינויי האקלים משפיעים גם עבור שינויים מינוריים והרבה יותר נמוכים ממה שחשבו בעבר. השכיחות והחומרה של אירועים קיצוניים הם הרבה גבוהים מהחזוי. התוצאה עלולה להיות הרס של תשתיות, שטחים חקלאיים ואזורי מחיה שלמים.

• משאבים חיוניים כמו מים נקיים, מזון זמין ואנרגיה ברת-השגה, יהפכו למצרך יקר ונדיר. זה ישתקף בעלויות גבוהות יותר, מלחמות על משאבים, והגירה המונית שעשויה לערער את היציבות הכלכלית והחברתית.

• כפי שלמדנו בתקופת הקורונה, מגפה עולמית יכולה לשבש את הכלכלה העולמית ולגרום לכאוס. עם התחממות כדור הארץ, מחלות טרופיות עלולות להתפשט לאזורים חדשים, ומחלות חדשות עלולות להופיע.

החוקרים מזהירים מחציית נקודות מפנה בשינויי אקלים – נקודות מפנה הן מצבים שבהם הטבע משתנה בצורה קיצונית, בלי דרך חזרה. למשל, כשיערות הגשם נהרסים או כשהקרחונים נמסים במהירות, וכבר אי אפשר לשקם אותם למצבם המקורי. השינויים האלה יוצרים תגובת שרשרת שמפרה את האיזון בטבע וגורמת לנזק כלכלי מתמשך, שישפיע על החיים שלנו לשנים רבות. שהתרחיש הסביר הוא שנחווה שילוב של כמה מהגורמים האלה במקביל, שיצרו מעגל קסמים של משברים מחריפים.

מה צריך לעשות (אתמול)?

החוקרים האקטוארים טוענים שאם לא נפעל עכשיו כדי להפחית את סיכוני האקלים, אנחנו עלולים להגיע לנקודת "אל חזור".

הם מציעים יישום שיטות ומודלים לניהול סיכונים והערכת Planetary Solvency בדומה לטכניקות של הערכת כושר פירעון של חברת הביטוח או גוף פיננסי.

הערך המוסף של הגישה הזאת היא התייחסות לחוסר ודאות, כלומר במקום לשאול "מה התרחיש הסביר?" יש לשאול "מה התרחיש האפשרי?", וזה כולל תרחישים רעים במיוחד שמונעים ע"י סיכונים קיצוניים או קומבינציה של סיכונים שונים. בדרך כלל נקודת ההתחלה תהיה "מה התוצאה ממנה נרצה להימנע לחלוטין" ומכאן נגזור את רצף האירועים שיכולים להוביל אותנו לשם.

בנוסף ההמלצות שלהם כוללות צעדים ליישום מיידי ע"י הפורומים הבינלאומיים:

• הטמעת ביצוע ומעקב אחר הערכת סיכונים שוטפת ע"י גוף בינלאומי מקצועי, עצמאי ובלתי תלוי, שיספק מידע ברור ומעמיק לכל הגורמים המעורבים בקבלת החלטות.

• קביעת מגבלות ותיאבון הסיכון שיאפשרו התנהלות ופעילות של האנושות תוך התחשבות ביכולות של כדור הארץ לתמוך בנו.

• פיתוח מדדים להערכה של בריאות כדור הארץ והאנושות בתחומי כלכלה, בריאות, שוויון, משאבי מזון ומים.

• להגביר אכיפה, ומצד שני לתמרץ ביצוע פרויקטים שמגנים על כדור הארץ:

–  הפחתת פליטת גזי חממה או הסרת גזי חממה מהאטמוספירה.

– שיקום מערכות אקולוגיות טבעיות.

– פיתוח ובניית כלים שמגבירים את החוסן והעמידות להשלכות של נזקי שינויי אקלים.

– לוודא שמקבלי החלטות מבינים את הקשר בין סביבה, אקלים וסיכונים, משלבים זאת בתהליכי קבלת ההחלטות ומתנהלים בשקיפות

האם תעשיית הביטוח ערוכה להתמודד עם ההשלכות?

עולם הביטוח נמצא בחזית ניהול הסיכונים. האזהרות הללו משמעותיות במיוחד ואסור להתעלם מהדגלים האדומים. השאלות שצריכות להישאל : האם המודלים שלנו לוקחים בחשבון סיכונים סביבתיים ברמת חומרה מספקת? האם אנחנו לא מעריכים בחסר את הסיכונים הגלומים? האם נדרש לפתח מוצרי ביטוח חדשים כדי להתמודד עם סיכונים סביבתיים? האם אנחנו לא מעריכים בחסר את ההשפעות של סיכוני אקלים על מחירי ביטוח או התחייבויות פנסיוניות?

התרחיש הזה הוא אזהרה חמורה

הדוח הזה הינו קריאת השכמה למקבלי החלטות ודורש שינוי מהותי בדרך שבה אנו מעריכים ומנהלים סיכונים גלובליים. על אף שהתכווצות של 50% בתמ"ג היא לא תחזית, אלא תרחיש קיצון, אם לא נפעל עכשיו כדי להפחית את סיכוני אקלים, אנחנו עלולים להגיע למצב שבו קריסה כלכלית בקנה מידה כזה תהפוך לאפשרות ממשית.

העולם משתנה, וכך גם הסיכונים. השאלה היא – האם אנחנו נעמוד בקצב?

• הכותבת הינה F.IL.A.A, מנכ"ל ACTUIT. בשיתוף אגודת אקטוארים בישראל ע"ר