משרד האוצר פרסם טיוטת תקנות להפחתה של סכומי עיצום כספי. על פי הטיוטה המפקח על נותני שירותים פיננסיים מוסדרים יהיה רשאי להפחית למפר את סכום העיצום הכספי במקרים מסוימים.

חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים פורסם ב-1 באוגוסט 2016, ובין השאר קובע אסדרה ופיקוח על גופים שאינם תאגידים בנקאיים או גופים מוסדיים, הפועלים בתחום מתן אשראי חוץ-מוסדי ובמתן שירותים פיננסיים.

חשיבות האסדרה של תחומים אלו היא בצורך כלכלי-חברתי לפתח שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים, לרבות אפיקי אשראי חוץ-מוסדיים למשקי בית, לעסקים קטנים ולעסקים בינוניים, במטרה לעודד את התחרות בתחום האשראי, בדגש על האשראי הקמעונאי, וכן להוזיל את עלות גיוס ההון למשקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. מטרה נוספת לאסדרה של שוק האשראי החוץ-מוסדי היא הצורך להחיל עליו אסדרה יעילה, שתתרום להמשך ביסוס התחום כתחום לגיטימי, ותגן על הצרכנים של שירותים אלו.

מנגנון העיצום הכספי נקבע כדי לתת למפקח על נותני שירותים פיננסיים מוסדרים כלי המבטיח אכיפה יעילה ומהירה של הוראות החוק.

אחד מסעיפי החוק קובע סכום עיצום בסיסי לכל סוג של בעל רישיון ובהתאם לצבר האשראי שלו, וסעיף אחר מבחין בין שלושה סוגי הפרות – הפרות בעלי רישיון בגינן יוטל עיצום כספי בסכום הבסיסי; הפרות של מי שפעל בלא רישיון למתן שירות שנקבעה לגביו בחוק זה חובת רישוי, בגינן יוטל עיצום כספי בסכום של 250,000 שקלים לתאגיד וסכום של 100,000 שקלים ליחיד, לפי העניין; והפרות חמורות בגינן רשאי המפקח להטיל עיצום כספי בשיעור כפל הסכום הבסיסי.

בנוסף, במקרה של הפרה נמשכת מתווסף לעיצום הכספי הקבוע להפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה ובמקרה של הפרה חוזרת יתווסף על העיצום הכספי סכום השווה לעיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה.

עוד נקבע בחוק שהמפקח אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בחוק, אלא אם שר האוצר קבע בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכומים הנמוכים מהסכומים שנקבעו בחוק ובשיעורים שייקבעו.

תחילתן של התקנות ביום פרסומן.

תקנה 1 – הפחתת סכומי העיצום הכספי

התקנה המוצעת מונה את הנסיבות הכלליות בהן רשאי המפקח להפחית את סכום העיצום הכספי. מטעמים של יעילות, אחידות ושוויון באכיפה, שיקול הדעת שניתן למפקח על פי תקנה זו הוא מצומצם יחסית ומוצעים בו שיעורי הפחתה קבועים:

• לא היו הפרות נוספות – בשלוש השנים שקדמו להפרת ההוראה שבשלה מוטל על המפר עיצום כספי, לא הוטל עליו עיצום כספי/אמצעי אכיפה מנהלית בשל הפרת אותה הוראה – המפקח רשאי חהפחית את העיצום הכספי ב-20%. אם בחמש השנים שקדמו להפרה לא הוטל על המפר עיצום כספי/אמצעי אכיפה מנהלית בשל הפרת כל הוראה שבשל הפרתה ניתן להפחית את העיצום הכספי ב-30%.

מוסבר שהפחתת העיצום הכספי בנסיבות אלה נועדה לאפשר התחשבות בנסיבותיו של מפר שמעד, ואשר העבר שלו מלמד שהוא מקיים את הוראות החוק בדרך כלל ולהחזירו לציות.

• הפסקה יזומה של ההפרה ודיווח למפקח – אם המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו לפני שקיבל פנייה ממפקח או מי מטעמו (גורמי אכיפה), כמו כן, המפר דיווח מיוזמנו למפקח. בהתקיימות תנאים מצטברים אלו המפקח רשאי להפחית את העיצום הכספי ב-30%.

מטרת הפחתה היא לתמרץ את המפר לאתר בעצמו הפרות, להפסיק את ההפרה שגילה ולדווח עליה למפקח מיוזמתו.

• נקיטת פעולות למניעת הישנות ההפרה והקטנת הנזק – מטרת הפחתה לעודד את המפר לנקוט בצעדים למניעת הישנות ההפרה בעתיד וכן בצעדים להקטנת הנזק שנגרם בשל אותה הפרה. בן יתר הפעולות למניעת הישנות ההפרה: בדיקת הנסיבות והכשלים שהובילו להפרה ואפשרו את ביצועה כגון זיהוי הגורמים המעורבים בביצועה; תיעוד כל החומר שנבדק בנוגע להפרה; נקיטה בפעולות מנע וצעדים משמעתיים כנגד הגורמים המעורבים; גיבוש, עדכון או ריענון של נהלים למניעת ההפרה והישנותה; פרסום והפצה פנים ארגונית להפרה ונסיבותיה; יידוע המפקח על שוק ההון וכיוצא בזה. מוצע כי המפקח יהיה רשאי להפחית את העיצום הכספי לפי תקנה זו בשיעור של 20%.

תקנה 2 – הפחתה בשל נסיבות אישיות

תקנה זו מאפשרת למפקח להפחית את גובה העיצום הכספי ליחיד, שהפרתו נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי, או שהתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר.

במקרים אלו המפקח יהיה רשאי להפחית את סכום העיצום הכספי בשיעור של 20% וזאת מבלי לגרוע מסמכותו להפחית בעילות הכלליות לפי תקנה 1.

תקנה 3 – הפחתה בשל כמה נסיבות

תקנה זו מאפשרת למפקח להפחית את סכום העיצומים הכספיים בשיעורים המצוינים לצד אותן הנסיבות המצוינות בתקנות 1 ו-2 וזאת באופן מצטבר, ובלבד ששיעור ההפחתה המצטבר לא יעלה על 70% מסכום העיצום הכספי הקבוע בשל אותה הפרה.

קביעת תקרת ההפחתה נועדה למנוע מצב שהמפר יחויב בתשלום סכום מזערי של עיצום כספי או אפילו יקבל פטור מלא מתשלום העיצום הכספי, תוך סיכול כוונת המחוקק להטיל עיצום כספי בגין ביצוע ההפרות.

תקנה 4 – הפחתה בשל התחשבות במחזור עסקאות

תקנה זו מאפשרת למפקח להפחית את סכום העיצום הכספי, אם הוא עולה על 5% ממחזור העסקאות השנתי  שהיה למפר בשנה שקדמה לשנה בה מוטל העיצום הכספי, כך שסכום העיצום הכספי יעמוד על 5% מאותו מחזור. זאת, כדי למנוע מצב בו העיצום הכספי המוטל על מפר הוא בסכום גבוה ביחס למחזור העסקאות הכולל שלו.

מוסבר כי הטלת עיצום כספי בסכום גבוה ביחס למחזור העסקאות, יש בה כדי להביא לפגיעה חמורה במפר ולעיתים בלתי הפיכה. לפיכך, מוצע בתקנה זו לאפשר למפקח להפחית את סכום העיצום הכספי למפר. אפשרויות הפחתה אלה תחולנה בין אם הופחת סכום העיצום הכספי בשל נסיבות המנויות בתקנה 1 ובין אם התקיימו נסיבות אישיות לפי תקנה 2.

בהתאם להוראות התקנה, מפר המבקש הפחתה של סכום העיצום הכספי לפי תקנה זו נדרש להגיש למפקח דוח לעניין גובה מחזור העסקאות שלו, בתוך 30 ימים מיום קבלת מכתב הכוונה לחיוב.