לאחר שחברות ביטוח הודיעו לסוכניהם, כי לא יתגמלו אותם בגין פעולת הייעוץ והשיווק הפנסיוני בעת צירוף עובדים/עצמאים בעלי שכר נמוך, קיימה היום (ב') ועדת הכלכלה של הכנסת דיון מעקב בנושא "עמלות חברות הביטוח עבור ייעוץ ושיווק מוצרים פיננסיים והחשש לפגיעה בחוסכים בעלי שכר נמוך" – זאת בעקבות בקשה של נשיא לשכת סוכני הביטוח שלמה אייזיק. לפני כשלושה חודשים דנה הוועדה בנושא, אך מאחר שמכתבי החברות לסוכנים לא היו מוכרים למשרד האוצר ולרשות שוק ההון, נדחה הדיון להיום.

בבקשתו לקיים את הדיון פנה אייזיק בסוף בדצמבר2024 ליו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן, מדובר בתופעה ההולכת ומתגברת בתקופה האחרונה שבה הגופים המוסדיים, חברות ביטוח והחברות המנהלות קרנות הפנסיה הודיעו חד-צדדית לסוכני הביטוח "כי יחדלו לתגמלם בגין פעולת הייעוץ והשיווק בעת צירוף עובדים ו/או עצמאיים בעלי שכר נמוך המבקשים לחסוך במסגרת תוכנית פנסיונית אצל מי מאותם הגופים המוסדיים. לחילופין, יש בין אותם גופים מוסדיים אשר מתנים את התגמול לסוכני הביטוח המבקשים לצרף את אותם בעלי שכר נמוך בכפוף לכך שבמקביל לפעילותם לייעוץ/שיווק פנסיוני יחויבו, בנוסף, לשווק גם מוצרי סיכון דוגמת ביטוחי ריסקים למקרה פטירה וכדומה, בהיקף מינימלי, אחרת, לא יהיו זכאים לתגמול בגין אותם חוסכים בעלי שכר נמוך".

"מעבר לאיסור שבדין, אנו עדים לתופעה פסולה מיסודה אשר יוצרת תמריץ מעוות לשווק מוצרים שאינם בהכרח נחוצים ללקוח, ומעל לכל – לפגיעה באוכלוסיות מוחלשות, ביניהן, שכירים ממעמד הביניים ובעלי עסקים קטנים ובינוניים שכל 'חטאם' שביקשו לקבל ייעוץ מקצועי לשם צירופם למוצר פנסיוני – בשם הדאגה לעתידם הכלכלי", טען אייזיק בפנייתו ליו"ר הוועדה.

"המטרה: מבנה תגמול המייצר האחדה בין טובת המתווך ללקוח הקצה"

הוועדה התכנסה כאמור היום, כשאת הדיון ניהל ח"כ שלום דנינו כמ"מ יו"ר הוועדה. נציגת אגף התקציבים באוצר, עפרי אשל, הזכירה כי בדיון הקודם שהתקיים בסוף ינואר נדונה השאלה כיצד מעוצב מודל התגמול של המתווכים במוצרי הביטוח והחיסכון, "שברור שהמטרה הסופית לייצר מצב בו מבנה התגמול מייצר האחדה בין טובת המתווך ללקוח הקצה. כדי לאפשר ללקוחות לקבל את המוצרים המתאימים ביותר במחירים הטובים ביותר עבורם", אמרה. אשל הוסיפה כי במהלך חודש פברואר פורסם דוח ביניים של הצוות לבחינת ההבדלים במכשירי השקעה לטווח בינוני, וכי הדוח חידד כמה קריטי מקטע התיווך כדי להביא את ענף החיסכון למלא את התכלית מבחינת תחרות וטובת הלקוחות.

ח"כ דנינו שאל אותה: "מה לגבי המכתבים של חברות הביטוח שלא ראיתם ולא התייחסתם (בישיבה הקודמת)". אשל השיבה לדנינו, כי גם בדיון הקודם וגם כיום ההתייחסות היא רוחבית למבנה התגמול ולא ניתן לבצע הפרדה.

נציגת רשות שוק ההון, ליאור זוהר, התייחסה לדבריו של דנינו על המכתבים ואמרה: "קיבלתי היום דוגמאות למכתבים האלה, לא קיבלתי את זה לפני כן, נבדוק את זה. בסופו של דבר אנחנו כאן כדי שהחוסך יקבל שירות טוב, אמין, במחיר הגון ושקוף ושגם הסוכן יקבל תשלום ראוי עבור מה שהוא עושה".

ח"כ דנינו בתגובה לדבריה, אמר: "אחרי חודשיים את אומרת לי שקיבלת רק הבוקר את המכתבים? זה לא רציני".

סמנכ"ל הרגולציה של איגוד חברות הביטוח, בועז סטמבלר, טען כי הרווחים של חברות הביטוח עומדים על כ-6 מיליארד שקלים ב-2024 ולסוכנים שולמו 11 מיליארד שקלים באותה שנה.

"עמלות הסוכנים בטלות בשישים"

אייזיק טען בתגובה שאינו מכיר נתונים אלה. הוא ציין: "ביום בהיר אחד קיבלנו מכתבים מארבע חברות ביטוח שעל גיוס מי שמשתכר מתחת ל-10,000 שקלים תהייה פגיעה בתגמול שלנו. קרן הפנסיה הגדולה ביותר של מבטחים הרוויחה ב-2024, 283 מיליון שקלים לפני מס, כשעיקר עיקר הגידול ביחס ל-2023 היה מדמי ניהול – 69.4 מיליון שקלים. עמלות הסוכנים בטלות בשישים".

סגן יועמ"ש רשות שוק ההון, דור פישר, ציין כי הפניות ייבדקו ובמידה ותתגלה הפרה של החוק, הרשות תפעל. "יש דברים שאנחנו צריכים לבדוק לעומק כדי לא לפגוע בלקוחות עצמם, אני יכול להבטיח שאם נמצא עבירה על החוק נפעל נגד חברות הביטוח, ונבדוק את הסוגייה ונבחן אם יש צורך בהוראות נוספות", אמר.

ח"כ דנינו ביקש מפישר עד סוף החודש תשובה בכתב שבוחנת את המכתבים, "אם זה לא חוקי תעצור אותם ואם זה בסדר, תסביר למה מותר להם לעשות את זה", אמר.

מנהל תחום פיננסיים בלובי 99, משה קאשי, ציין כי מערך החיסכון הפנסיוני בישראל בנוי לטובת אנשים בעלי שכר נמוך, עם קרנות ברירת מחדל בדמי ניהול נמוכים והתאמת החיסכון לגיל החוסך. קאשי הוסיף, כי לכן ההימצאות של סוכן ביטוח הוא לא מן הכרח, וניתן להסתדר גם בלי סוכני הביטוח. "אם תחייב את חברות הביטוח לשלם לסוכן הביטוח הם יגלגלו את זה בדמי הניהול של החוסך, ואז אתה לוקח כסף מהחלשים ומעביר לסוכני הביטוח שההכנסות שלהם 11-12 מיליארד שקלים בשנה", אמר.