ועדת הכספים של הכנסת אישרה שלשום (ג') לקריאה ראשונה את הצעת החוק לפיה מסלול ברירת מחדל בתכנית חיסכון לכל ילד תהיה בסיכון מוגבר בקופות גמל להשקעה. עוד על פי הצעתם של חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל, בגיל 18 יועבר החיסכון למסלול בסיכון בינוני, במטרה לשמר את הסכום שנצבר אם תתקיים משיכה של הכספים בתקופה הסמוכה לשחרורם. כיום, הורה לילד הזכאי ל"מענק לכל ילד" שלא בחר במשך חצי שנה את המסלול שבו ינוהל החיסכון, ברירת המחדל היא השקעת הכספים במסלול בעל הסיכון הנמוך ביותר.

מדובר על שינוי מהצעת החוק של אזולאי וארבל שאושרה בקריאה טרומית בכנסת בסוף דצמבר 2021. בהצעת חוק זו, מסלול ברירת מחדל שונה ממסלול בסיכון מועט למסלול בסיכון מוגבר, אלא שבשונה ממה שהוחלט בוועדת הכספים, בגיל 15 תופנה ההשקעה למסלולי השקעה בסיכון מועט כדי לצמצם את הסיכון להפסדים לפני מועד המשיכה. יחד עם זאת, הורים יוכלו באופן אקטיבי לשנות את מסלול ההשקעה בהתאם להעדפה שלהם.

בדיון השתתף גם דידי פרידלנדר, יו"ר הוועדה לפיננסים בלשכת סוכני הביטוח, שביטא את עמדת הלשכה כפי שפורסמה בנייר עמדה שהועבר לוועדה ערב הדיון. הלשכה הציגה שש המלצות.

• נקודת היציאה – לדעת הלשכה נכון וראוי להתייחס לתכנית החסכון המוצעת בראייה לגיל 21 וזאת על אף שקיימת "נקודת יציאה" בגיל 18. "תפיסה זו נסמכת על התפיסה החינוכית והמעשית יחדיו שהרי בסופו של יום מטרת הכספים הנחסכים לאורך שנים במסגרת תכנית החיסכון, סביר להניח, ייעודה לטובת לימודים באוניברסיטה, לרכישת דירה או כל מטרה כלכלית חשובה (ולא לשם טיול לפני גיוס…)".

• גיל שינוי מסלול ההשקה – לאור הדברים הללו, מוצע שהשינוי במסלול ההשקעה יערך בהגיע הילד לגיל 17.5 ובכפוף למתן הודעה מוקדמת לקראת הגיעו לגיל 17. כך, הלכה למעשה, אופן השקעת הכספים שנצברו עד אותה עת ניתנים להחלטת הורי הילד ובטרם הפיכתו לבגיר (גיל 18), מה גם, שבתוך פרק הזמן המוצע, כאמור, נותר לכסף את הזמן "לעבוד" על מנת להביא למיקסום תוצאות חיוביות בגין הכספים המושקעים.

• עיתוי המעבר – לדעת הלשכה, העיתוי המוצע בהצעת החוק בהתייחס ל"עם הגיע הילד הזכאי לגיל 15" איננה נכונה ואף בעייתית, זאת מאחר וייתכן והעיתוי, אותה עת, יהווה מכשול למעבר. משכך, מוצע לקבוע טווח זמן סביר לשיקול הדעת לשם ניוד מסלולי השקעה כאמור – יובהר כי שיקול הדעת נכון הן לקופה המנהלת והן להורי הילד (בדומה למודל הצ'יליאני המשופר).

• מעבר בין מסלולי השקעה לשם איזון רמת הסיכון – הלשכה ממליצה לעבור ממסלול סיכון מוגבר למסלול כללי (סיכון בינוני) ולא לסיכון מועט. בבחינת ניסיון העבר, הוכח כי למסלול הכללי הסיכוי טוב, ביחס לרמות סיכון אחרות, לתקן ירידות שוק בטווח הקצר-בינוני – מסבירה הלשכה.

• עדכון ברירת המחדל – כך למעשה, בחלוף חצי שנה, ככל וההורה לא ביקש אחרת, תוגדל ההפקדה לתכנית החיסכון ב-50 שקלים נוספים. "שינוי מוצע זה, אשר כידוע הינו בקשר ישיר עם קצבת הילדים, עשוי לעורר את ההורה (שכאמור, לא בחר את הגדלת ההפקדה באופן יזום מצידו) להיכנס לאתר הביטוח הלאומי, לעדכן את בחירתו ולהיות שותף הן בעניין מסלול ההשקעה והן בעניין גובה ההפקדה הנוספת. זאת ועוד, פעולה זו אף תוביל את ההורה לבחון את כספי ההשקעה השונים של התא המשפחתי – דבר שיוביל לחידוד חושים ושיפור מצבו של האזרח".

• יצירת מנגנון שקיפות להורי הילד מול הגופים המנהלים – "כיום לא קיימת אפשרות להורה לצפות ולעקוב אחר הכספים הצבורים על שם ילדיו באתר החברה המנהלת אלא רק באתר ביטוח לאומי ובשים לב כי המידע המוצג שם הינו חסר. מצב דברים זה מגביל מאוד את יכולתו של ההורה לבצע שינויים מול החברה המנהלת".

בשיחה עם עדיף, מסר פרידלנדר: "לשכת סוכני הביטוח הגישה נייר עמדה מסודר לפני הדיון. נייר העמדה שלנו הוביל את הדיון, ולא רק אותו – הוא הוביל את ההחלטה. עובדתית החוק תוקן מגיל 15 לגיל 18, שלטעמנו זה מאוד מאוד חשוב למעבר ממסלול השקעות מוגבר למסלול השקעות פחות מוגבר. בהצעת החוק המקורית זה היה אמור לעבור ממסלול מוגבר למסלול מועט וזה עבר לכללי, לבינוני, בהתאם למה שאנחנו המלצנו. כלומר, שתי ההמלצות העיקריות שלנו בדיון כפי שהובאו מראש וכפי שהתקיים הדיון והובא להצבעה והובא לקריאה ראשונה – בזכות עמדתה של לשכת סוכני הביטוח.

לדבריו, "הנושאים האחרים שהבענו בנייר העמדה לא נפסלו. הם דורשים עוד דיון וצריך לחכות איתם בדיונים בוועדה לקרת קריאה שנייה ושלישית. כלומר בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית יתקיימו עוד דיונים ויביאו את התיקונים בהמשך – אם זה הגדלת ההפקדה כברירת מחדל ב-50 שקל נוספים ואם זה הנושא של תקופת המעבר וכן נושא השקיפות: האם מותר או אסור לביטוח הלאומי להעביר נתונים לגופים המנהלים. יש כאן כנראה בעיה משפטית למסור אותם". פרידלנדר ציין: "כל הנושאים שהעלנו בנייר העמדה עלו לדיון וקיבלו את ההתייחסות המתאימה".

עו"ד נמרוד ספיר | צילום: רז רוגובסקי

"מברכים על חוק חשוב, קוראים למדינה להרחיב את התכנית"

ההחלטה של ועדת הכספים התקבלה בברכה באיגוד בתי השקעות. מנכ"ל האיגוד, עו"ד נמרוד ספיר, מסר לעדיף: "איגוד בתי ההשקעות, שפועל לעידוד התחרות במערכת הפיננסית והסרת חסמים רגולטוריים המונעים תחרות מלאה מצד כלל השחקנים בשוק, מברך על חוק חשוב זה שהינו בשורה גדולה הן לציבור הצרכנים והחוסכים".

ספיר התייחס לקשר שבין אוריינות פיננסית לשכבות אוכלוסייה מוחלשות: "למרות חשיבות התכנית והתועלות הרבות ממנה להגדלת שוויון ההזדמנויות, אנחנו רואים משנת 2016 עת יזמה המדינה את התכנית, מגמה במסגרתה אוכלוסיות שנעדרות אוריינות פיננסית נהנות מתשואה נמוכה יותר על החסכונות וזאת בשל בחירה שגויה של מסלול החיסכון. מגמה זו קיבלה אף ביטוי במחקר שערך הביטוח הלאומי בשנת 2019 בו נקבע, בין היתר, שילדים מאוכלוסיות נעדרות אוריינות פיננסית ייהנו מסכום כסף נמוך משמעותית בגיל 21, מאשר ילדים בשכבות מבוססות בעלות הבנה פיננסית. לכן, אנחנו בהחלט חושבים שחשוב לסייע בעיקר לשכבות האוכלוסייה המוחלשות ולגרום לכך שילדים משכבות אלו יוכלו ליהנות מחיסכון גבוה באופן משמעותי, גם אם הוריהם לא יבחרו באופן אקטיבי את מסלול החיסכון של ילדיהם".

ספיר מציע לא להסתפק בתכנית כפי שהיא אושרה בוועדת הכספים: "בהזדמנות זאת אנו אף קוראים למדינה להרחיב את התכנית, בהתאם להצעות שהעלו בדיון בוועדה אתמול נציגי הביטוח הלאומי, המועצה הלאומית לכלכלה וגורמים נוספים. אני מבקש להזכיר כי חשיבות התכנית אף גוברת לאור העובדה שחיסכון לכל ילד הוא כלי החיסכון היחיד כיום המחייב העברה של חיסכון בין דורי מהדור שלנו לדור המחר".