"אילו הייתי צריך לספר את סיפורה של תעשיית שוק ההון הישראלי אני חושב שאפקט הפרפר משחק תפקיד מרכזי בו, שהרי המוסדות הפיננסיים בישראל מתמודדים בשנים האחרונות עם סופות טורנדו רבות שהחלו כשינויים קטנים במקומות שונים על פני הגלובוס", כך אמר עופר נוריאל, עורך ראשי בעדיף, בפתיחת ועידת עדיף הראשונה למוסדות הפיננסים, שהתקיימה אתמול (ג') בהשתתפות כ-475 בכירי שוק ההון, המערכת הבנקאית והדרג המקצועי הבכיר של תעשיית הפיננסים הישראלית.
ריבוי המשתתפים באולם ועל הבמה העידו על צורך הולך וגובר של אנשי קהילת הפיננסים בדיאלוג ישיר שהתקיים באולם ומחוצה לו, ולקחת חלק בעיצוב עתידה הכלכלי של ישראל. את יום הדיונים הנחתה העיתונאית אתי אפללו, סגנית עורך מדור שוק ההון, כלכליסט.
"בשנים האחרונות התמודדו המוסדות הפיננסיים עם לא מעט סופות מקומיות", אמר נוריאל. "בין כל אלה התמודדה המערכת גם עם שינויים שנבעו מעליית הכיתה של מדינת ישראל לסביבת מדינות ה-OECD – מעבר מהתנהלות של ראש לשועלים להתנהלות של זנב לאריות".
נוריאל התייחס בדבריו לריבוי מערכות הרגולציה בישראל ואמר כי תופעה זו הופכת את חייהם של המוסדות הפיננסיים לקשים ומעיקים. "בין ההנחיות של רשות ניירות ערך, רשות ההגבלים העסקיים, רשות החברות, המפקח על שוק ההון במשרד האוצר, המפקח על הבנקים בבנק ישראל, ועדת הכלכלה של הכנסת, ועדת הכספים של הכנסת, משרדי ממשלה וגופי פיקוח נוספים מתמודדים המוסדות הפיננסיים עם עשרות הנחיות סותרות", המחיש את עומק המעורבות הממשלתית.
במהלך יום הדיונים התקיימו מספר רב של הרצאות ו-4 רבי שיח שהקיפו את מכלול הנושאים המעסיקים את בכירי המערכת הפיננסית בארץ ובעולם בהיבטי רגולציה, ניהול לקוחות וטכנולוגיה- דיגיטציה מוגברת לצד איומי סייבר ואבטחת מידע.
ברוורמן: "קפיטליזם לטווח קצר הוא לא קפיטליזם נאור"
"מדינת ישראל הינה אחת המדינות העניות ביותר בעולם המפותח", גרס ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן, יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת. "החציון התחתון משתכר בשכר חודשי ממוצע של 6,400 שקלים בלבד. כיצד כלכלנים מובילים וטובים מרשים לעצמם לבוא ולומר שמדינת ישראל נהנית מכלכלה טובה?".
ברוורמן קרא לפעול בהקדם על מנת להימנע ממצב בו מדינת ישראל תהפוך במהלך העשור הקרוב למדינת עולם שלישי וציין מספר פעולות אשר באמצעותן ניתן למנוע מצב זה.
"יש מסה משמעותית מאד של כספים בידי הגופים המוסדיים, המנהלים את קרנות הפנסיה וקופות הגמל, ויש לתעל את חלקם להקמת חברות מקומיות בנות קיימא שיתנו שכר ראוי לתושבי המדינה".
"צריך למנוע מצב בו תאגידים גדולים יימכרו בעת משבר. כדי שנהיה בני קיימא, ולא תופעה בת 100 שנה, צריך חשיבה לטווח ארוך. קפיטליזם לטווח קצר הוא לא קפיטליזם נאור", אמר ברוורמן.
מקום לדאגה
איום נוסף בו עסקה הוועידה הוא החרם הפוליטי על ישראל. סקר שהוזמן על ידי עדיף ממכון המחקר שילוב מילוורד בראון, לקראת הוועידה, מצביע על כך שכמעט 60 אחוז מאוכלוסיית ישראל מוטרדת מהשפעה של חרם כלכלי על יציבותה של המערכת הבנקאית ושל הבורסה לניירות ערך.
"הכלכלה הישראלית חזקה ולא נראה באופק חרם על ישראל", אמר ד"ר יובל שטייניץ, השר לענייני מודיעין, שחתם את הוועידה. "יחד עם זאת, יש להיזהר מהניסיונות המינוריים הללו לפגוע בישראל – ההשלכות של החרמות אינן אפקטיביות, אלא מוסריות ופסיכולוגיות. יכולה להיות להן השפעה מדינית קודם להשפעה כלכלית. המצב טוב, אבל יש מקום לדאגה".
כאמור, ועידת עדיף למוסדות פיננסיים שהתקיימה במלון הילטון בתל אביב, צפויה אף היא להפוך למסורת, בדומה לוועידת עדיף שתחגוג השנה 14 שנים להיווסדה.
0