עולם הביטוח משתנה למול עינינו. הטכנולוגיה מתפתחת ללא הרף ומשנה עמה את פני הדור. רבים מתושבי העולם הצעירים מעדיפים לעשות יותר ויותר פעולות בערוצים דיגיטליים ולהשתמש בטכנולוגיה מתקדמת כברירית מחדל. ברב-שיח בנושא ניהול סיכונים במרחב הדיגיטלי, הציגה המנחה, מנכ"לית אדקיט סלעית גרניט, ממצאי מחקר שנעשה לאחרונה בארה"ב ומלמד כי 60% מהתושבים חוששים מההשפעות השליליות שיהיו לחברות הפינטק על שוק ההכנסות. חמשת האורחים ברב שיח התבקשו להתייחס לעתיד הביטוח בעידן הדיגיטלי.
"העולם שאנו חיים בו הוא עולם משתנה", אמר ניצן צעיר-הרים, יזם המצוי בעיצומה של הקמת חברת ביטוח דיגיטלית. "תעשייה אחת נשארה מאחור – תעשיית הביטוח. היא לא השתנתה עשרות שנים והעולם קלט את זה. עולם ההיי-טק הבין את זה וכולם עושים פניית פרסה במטרה לקדם את התעשייה קדימה. הם רואים את שוק הפינטק והאינשורטק רודפים עם המון יוזמות". 
כשהתבקש להסביר מהי למעשה חברת ביטוח דיגיטלית, השיב כי השינוי העיקרי הוא בחוויית המשתמש. "בעצם אין חברת ביטוח דיגיטלית. אנחנו מדברים על חוויה אחרת ברמת החוויה, ההנגשה, המוצר לצרכים. היום אנשים רוצים מוצרים שמותאמים לצורכיהם. כשעושים שיחת טלפון עם מבוטח, אי אפשר להציע את מכלול הכיסויים, האופציות, הכיסויים הנוספים. ברגע שמנגישים זאת – הכל פשוט יותר. ברור שהממשק בחברת ביטוח דיגיטלית הוא דיגיטלי ומותאם לטלפון החכם. כל הדור החדש רוצה הכל זמין ומהיר ופשוט וברור עם תוכן ומידע, ורוצה לעשות הכל כאן ועכשיו. אנו חושבים שזו ההזדמנות להנגיש לו גם ביטוח. 'דיגיטל' זה הצד מול הלקוח אבל מעבר לזה – זה גם כל מה שנמצא מאחור, הבק-אופיס. אנחנו מנסים לעשות את כל התהליכים אוטומטיים ככל האפשר". 
אורי אומיד, מנכ"ל שלמה חברת ביטוח, חברת הביטוח הצעירה ביותר בישראל, ציין כי לדעתו, כל השינויים הדיגיטליים לא ישנו עובדה מהותית אחת: הסוכן היה ונותר בורג מרכזי בכל התהליך. "זה לא השתנה שלקוח בישראל ובעשור הקרוב עדיין נדרש לליווי סוכן כשקונה ביטוח. שום דבר לא השתנה אלא מודל ההנגשה. אני יודע שיש חלק מהקולגות שרואים בזה הזדמנות לדלג על המתווך. הוא לא מתווך, הוא נציג הלקוח וכשיש תביעה צריך אותו. בניגוד לאמאזון ואסוס ובוקינג, שמדובר בעסקאות פלז'ר, נושא הביטוח הוא לא עסקת פלז'ר. יום אחד, מאחורי הפוליסה תהיה תביעה, יצטרכו עזרה. אנו מאמינים שלקוחות ירצו סוכן שיסייע להם בעת אירוע אמת אבל נדמה לי לפחות, שהפכנו את הדיגיטציה לתורה החדשה שלנו. אני רואה בה מודל הנגשה שונה ותו לא. אנשים יכולים לדבר עם הסוכן שלהם בדרך אחרת. אם פעם נשלח פקס וזה נשמע ארכאי, אז היום זה דרך הטלפון החכם", סיכם אומיד. 
"אנו נתקלים בדור ה-X-Y-Z, שהעולמות שלהם מוטי תוכן ודיגיטציה. זו השפה שהם מדברים. אי אפשר להגיד שהם לא מעניינים אותנו. זו האוכלוסייה שלאט-לאט מצפים שתהפוך ללקוחות שלנו", הסביר את המגמה איתן ים, שותף פינטק, BDO. "אנו יוצרים שילוב של אנשי הטכנולוגיה עם אנשי המקצוע כי עולם הביטוח מורכב ומסובך ונמצא תחת רגולציה ואנשי הטכנולוגיה הקלאסיים לא בקיאים בכל רזי העולם הזה. לכן חייבים ליצור את החיבור הזה בין מומחי הביטוח לאותם טכנולוגים". לדבריו, אין די בהפיכת מוצרי הביטוח הקיימים כיום לדיגיטליים יותר, אלא יש צורך ביצירת נכסי ביטוח חדשים, העונים לצרכים החדשים של הדור הצעיר. "זה יכניס אותנו לעולם אחר לגמרי, משולב עם זה שאנשים צעירים יותר ירצו לעשות ביטוחים לנכסים שלא בסקלאת הביטוח המוכרת. מעבר לאותם ביטוחים אלמנטריים כיום, צריך לעשות חיבור טכנולוגי מתקדם וכן גרסאות שונות בהיבט פרסונאלי, בדומה למה שהפניקס עשו לנהג צעיר חדש – למקד את הביטוח ולהפוך אותו לאישי ולהביא מוצרים חדשים לקהלים חדשים", אמר ים. 
אלי טובול, מנהל מחלקת טכנולוגית מידע ברשות שוק ההון, ביטוח וחסכון, זיהה שני סוגי תופעות חדשנות: האחת, שאותה כינה "משבשת", כמו העברת שוק ממקום אחד לאחר (כמו מעבר המוסיקה מאטומים לביטים), והשניה, שאותה כינה "משפרת" – כמו בעולם הביטוח. 
"כשאת שואלת מי יעשה את השינוי", השיב לגרניט, "זה כולם ביחד. זה לא יכול להיות נושא שנמצא לפתחו של שחקן אחד. זה הרגולטור, אלה יזמי היי-טק ופינטק ואינשורטק, שחקנים חדשים, יזמים שנותנים פתרונות על בסיס המידע שקיים בחב' ביטוח. כל המכלול הזה וכמובן, השחקן הכי מרכזי: הלקוח והדרישה שלו. לא אכנס לוויכוח אם הסוכן צריך להיות דיגיטאלי או החברה צריכה להנגיש את כל הפעולות בצורה דיגיטאלית. אבל הלקוחות מבקשים לקבל שירות בצורה נגישה מבחינת זמנים. מוקד טלפוני יכול לעבוד כמה שעות ביממה ולא מעבר. ישומון עובד 24 שעות ביממה וזה ידחף מכל הכיוונים. יש דגש מאוד גדול על נושא מערכת הליבה. כל אחת מהחברות מטפלת בנושא בצורה שונה. יש כאלה שבוחנות להחליף, יש כאלה שעוטפות את המערכת בשירותים משלימים. בסופו של דבר ערך גדול מאוד יהיה לחברות אם יפתחו את עצמן ליזמים ולמיזמי חדשנות שייתנו ערך נוסף לגופי ה-IT שלהם", אמר טובול.
יוג'ין גרינברג, מייסד ומנכ"ל CLICK INS, חלק על טובול בהיבט זה. "החברות הגדולות בארה"ב ובאירופה נכנסות לשינוי ב'ביזנס פרוסס', ונכון ש-IT משפיע על התהליך אבל מה שקורה היום זה שכולן מחפשות רווח – גם בעלות מכירת הפוליסה וגם בעלות סילוק תביעה. חברות גדולות רבות מאוד מחפשות כיום רק את סילוקי התביעות המהירים. עם גילוי הונאה אוטומטית, הן רוצות לחתוך כמה שיותר התערבות אנושית בתהליך וכך חוסכים כסף. ב-2016, וזה לא סוד, עולמית על כל דולר שחברות הביטוח אספו על ביטוחי רכב, שילמו כמעט 99 סנט ולכן מחפשים כסף", אמר גרינברג והוסיף: "הרבה סטארטאפים הלכו לנקודה של מכירה ופיתחו טכנולוגיה וזה לא עבד. רואים חברות שמחזיקות 10% מהשוק האמריקאי שאת כל כוח הרצון שלהן מכניסות לתוך התביעה – איך לחתוך את התהליך ולעשות אותו קצר וכמה שפחות התערבות".