בריאיון שנערך היום (ג') בכנס הבריאות ה-21 של עדיף, התייחס משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות, למספר נושאים משמעותיים, ובין היתר הודה: "גרמנו לאוכלוסייה בישראל לשלם יותר ולקבל פחות על הביטוח הסיעודי שלה".

המראיין, מנכ"ל עדיף יובל נוריאל, התייחס למשבר הביטוח הסיעודי כשהזכיר שאף חברת ביטוח לא ניגשה למכרז של קופת חולים כללית למציאת מבטח סיעודי לחברי הקופה. "המשבר בביטוחי הסיעוד רק מחריף, אילו פעולות נדרשות בטווח הקצר והארוך?".

בר סימן טוב השיב: "יש כשל שוק שדורש מעורבות ממשלה עם שילוב צעדים. גרמנו לאוכלוסייה בישראל לשלם יותר ולקבל פחות על הביטוח הסיעודי שלה. יש פה משימה לאומית עם מחירים. נהיה חייבים לגעת בתנאי הזכאות ולייצר מנגנון לאפשר לאוכלוסייה הקשישה לעבור את השנים האלה בכבוד".

במהלך הכנס עלו לא מעט אתגרים וטענות סביב רפורמות הבריאות טענה אחת שחזרה שוב ושוב. שהעומסים על המערכת הציבורית ועל השב"נים של קופות החולים רק יחמירו. מה תשובתך לטענה זו?

"היה תהליך היערכות לפני כניסת הרפורמה לתוקף. ישראל מודל ייחודי עם מוקד מצוינות יוצא דופן שמוכיח את עצמו פעם אחר פעם בעתות שגרה וחירום. אנחנו המדינה היחידה בעולם המפותח עם אוכלוסייה צומחת בקצב אדיר, עלייה בביקוש לבריאות ותפקידנו לתת מענה".

ככל שהמלחמה ממשיכה הסיכוי למערכה אזורית גובר. פרסמת לאחרונה את מסקנות תחקיר תפקוד בתי החולים ב-7  באוקטובר. מה הם הלקחים שיש להפיק ברמה המיידית כדי להיות מוכנים להשלכות של מערכה כוללת על בתי החולים ועל מערכת הבריאות כולה?

"מה שקרה ב-7 באוקטובר לא היה בספר התרחישים, אבל ייצרנו את היכולות להתאים את עצמנו. בתי החולים סורוקה וברזילי עשו עבודה יוצאת דופן והיום אנחנו יודעים שאנשים קיבלו טיפול והמערכת הצילה את מי שיכלה להציל. היה כשל בפינוי פצועים מאזור מלחמה פעילה, מהקיבוצים בעוטף, וכיום אנחנו עובדים עם הצבא על פינוי משטח צבאי, להגדיל את יכולות הטיפול הנמרץ, שיפרנו את מיגון המערכת כדי לשמור על רציפות תפקודית את היכולת לנייד כח אדם ומטופלים מבית חולים אחד לשני".

המדינה רגילה למלחמות קצרות מועד, אנחנו כמעט שנה במלחמה, אילו צעדים ננקטים כדי למנוע מצב של מחסור בציוד רפואי ושחיקה של כוח אדם?

"מה שמניע את אנשי המערכת היא תחושת החשיבות, ויש צוותים מעוררי השראה שעושים עבודה מעולה ביחס לכל העולם ואני יודע שאפשר לסמוך עליהם ברגע האמת שימתחו את היכולות שלהם, יעזבו את המשפחות ויגיעו למרכזי הטיפול. גם עכשיו יש צוותים רפואיים אזרחיים בצפון שנותנים טיפול שגרתי באלה שנשארו".

נראה שמערכת הבריאות מתקשה להכיל את היקף נפגעי הנפש בעקבות המלחמה. מצד שני אין לחברות הביטוח מענה ביטוחי מתאים. כיצד אתם נערכים לטפל בהשלכות הנפשיות של המלחמה על אזרחי ישראל?

"הנושא הכי חשוב לנו הוא בריאות הנפש, עם ישיבות יומיות. היינו בנקודת חולשה באירוע ההמוני הזה עם מערכת אחרי קורונה. כיום יש תכנית לאומית המתוקצבת ב-1.4 מיליארד שקלים + הסכמי שכר עם פסיכולוגים ופסיכיאטרים כדי שיחזרו למערכת הציבורית, ולייצר חיבור בין המערכת 'הרגילה' למערכת בריאות הנפש. יש עלייה של 50% בהיקף הטיפולים שאנחנו נותנים, בעיקר באזורי העימות".

אחרי כל מה שנאמר, יש לדעתך סיבה להיות אופטימיים?

"אני אצטט את הרב זקס שאמר שאנחנו לא רק מקווים אלא מאמינים במאמץ הקולקטיבי שלנו לייצר מציאות טובה יותר. אני חושב שראינו ב-11 חודשים אחרונים דברים יוצאי דופן על העם בישראל עם ערבות הדדית עצומה".

לצפייה בריאיון – לחצו כאן