"כאשר באה ועדה והאינטרס המרכזי שלה הוא אינטרס ציבורי, הסיכוי שאני לא אאמץ את ההמלצות שלה הוא לא גבוה", כך אמר הערב (ג') הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ד"ר משה ברקת, בכנס של מכון קסירר הפקולטה לניהול ומרכז פישר הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב בנושא "בחינת הוצאות ישירות והשקעות אלטרנטיביות – הצגת דו"ח ודיון".
עוד אמר ברקת כי חברי הוועדה כוללים חוקרים שיש להם הבנה עמוקה של שוק ההון ועל לכן כל רגולטור שירצה לטעון אחרת יצטרך לנמק את דבריו.
בעניין דמי הניהול אמר ברקת כי: "צריך להבין את הסביבה של התחרות בעולם הזה. שיעור דמי הניהול נמצא בירידה מתמדת וגם ממוצע הניודים הוא מעל 60 מיליארד בכלל הענף. אנחנו מגיעים לעלויות ניהול די נמוכות אך למרות זאת אפשר לעשות עוד שיפורים כמו בנושא הפקדות", ברקת הסביר כי "יש קרנות נבחרות שבהן יש דמי ניהול מהפקדה – ואנחנו מדברים על קרנות נבחרות- שהן בין 1.5% ל 2.5% ולא חושבים שזה מוצדק. הוועדה נתנה לנו גם אור לבוא ולבדוק – אני לא יודע אם ניתן לוותר לגמרי על דמי ניהול מהפקדה ואני אני לא אומר מה מאמצים ומה לא – אבל בקרנות נבחרות אנחנו שמנו תקרה של 1%. לא הגיוני שצעירים בעלי הכנסות נמוכות, שאין להם צבירה, יבואו וינגסו להם בצורה כזאת מההשקעות שלהם. בוודאי שהתקרה בחוק של 6% היא פשוט בלתי סבירה בעיני".
עוד ציין ברקת: "לצד התחרות אנחנו רואים את הצמיחה האדירה הזו, כאשר בשנת 2025 היקף הנכסים המנוהלים על ידי הגופים המוסדיים בפיקוח רשות שוק ההון יעמוד על כ-2.1 טריליון שקלים. צריך להבין שפה אנחנו צריכים לבדוק האם אנו נמצאים במקום הנכון ומה אנחנו צריכים לעשות קדימה כאשר אנחנו כבר בסדרי גודל שלא הכרנו בעבר", הוא הדגיש כי "כל הדברים האלה מביאים אותנו למסקנה שבשלה העת לשינויים משמעותיים".
"נתתי מנדט מלא לוועדה להיכנס לכל התחומים, לומר את דברם", הדגיש ברקת. "זוהי הזדמנות פז בה יש לפנינו אנשים ישרים ואמינים שהאינטרס הציבורי לנגד עיניהם. אני רוצה שיתבטאו בנושאים האלה בצורה רחבה, מה גם שלפעמים דבר קשור בדבר ואנחנו חושבים שהדבר הזה יוביל למערכת טובה יותר ורחבה יותר".
בהתייחס לרגולציה בענף אמר ברקת: "אני לא מאמין בהתנהגות רגולטורית מוגזמת, להיפך, הסרת חסמי השקעה לצד הידוק של הפיקוח ושקיפות. שם אנחנו יכולים לתרום כרגולטור ולא כמי שבא ומתערב ושם עוד חסמים תחרותיים, אלא כמי שמפקח ודואג לכך שהתחרות תהיה שם והמנגנונים יהיו מנגנונים ראויים".
"אני חושב שאחת ההמלצות החשובות פה היא הנהגת דמי ניהול משתנים", ציין ברקת בנושא דמי הניהול והוסיף: "אני מתייחס שוב לנושא של הראייה המשפטית לרבות ניגודי עניינים. כאשר אנו הולכים לעולם של דמי ניהול משתנים בעיית ניגוד העניינים נפתרת וכאשר מדברים בעולם הזה על "הכל כלול", זה לא דבר בעייתי בכלל ולכן צריך לחשוב איך מנהיגים דמי ניהול משתנים. אנו ננגיש גם דמי ניהול דיפרנציאלים".
עוד הוסיף, "הדבר החשוב הוא שכולם מדברים על זה שרוצים לקחת את התשואה נטו ולהפוך אותה למדד מחולל התחרות המרכזי. זהו הערך עבור החוסכים. אין אחד שלא חושב שזה אינו הדבר הרצוי. אין מישהו שמחפש מטרות אחרות", הדגיש ברקת והוסיף, "המטרה אינה דמי ניהול נמוכים בלבד, אלא נטו תשואות גבוהות ביותר. איך מקבלים את זה? אולי מסלול פסיבי אולי מסלול אקטיבי ייצרו את זה. אני חושב שיש מקום לבחון את הדברים ולכן העבודה של הוועדה תימשך לדוח סופי ואחר כך ניקח את הדברים ונתייחס אליהם בפרוטרוט".
בהמשך הכנס התייחס פרופ' ישי יפה, יו"ר הוועדה, להמלצות המרכזיות בדוח ובכלל זה לשינוי של מבנה דמי הניהול ומעבר למחיר יחיד וידוע מראש, הכולל גם את דמי הניהול וגם את ההוצאות לסוגיהן ומחושב כשיעור מהצבירה בלבד.
הוא ציין כי שלושה מחירים, שאחד מהם נגבה בדיעבד הוא מצב לא רצוי. המלצה נוספת אליה התייחס פרופ' יפה היא עידוד מסלולי השקעה פאסיביים- עוקבי מדדים, שכל אחד מהם יעקוב אחר מספר (גדול הרבה יותר ממה שמוצע היום) של מדדי המניות ומדדי אגרות חוב מרכזיים בארץ ובעולם. המלצה מרכזית נוספת היא מתן אפשרות לגופים המוסדיים להציע מסלולי השקעה עם דמי ניהול מבוססי ביצועים, שיחושבו באופן סימטרי על בסיס ארוך טווח מעל ומתחת למדדי ייחוס, הוא הזכיר כי זוהי גם המדיניות של ה- OECD. המלצות נוספות עוסקות בשיפור שקיפות המידע לרשות המפקחת ולחוסך, שיפור הליכי ההחלטה של וועדות ההשקעה של הגופים המוסדיים בכל הנוגע להשקעה בקרנות השקעה לא סחירות וכן חשיבות קיומו של ייעוץ אובייקטיבי ונגיש לחוסך.
בדיון התייחסו המשתתפים בפאנל לכך שלצד עבודתה המקיפה של הוועדה ולכך שזהו דוח מאתגר ומורכב, יש מקומות בהן הוועדה אינה עקבית בנושאים מסוימים כגון הפרמיה של אי הסחירות, בעניין העובדה שנבדקה תקופה של עשר שנים אחרונות בלבד, למגבלת ההוצאות הישירות אשר להערכת רובם אין מקום לכך ויש להתייחס אליהם כחלק מעלות ההשקעה ולא מתשלום המבוטח וכי אם דמי הניהול יכללו התייחסות להוצאות השקעה יהיה ערבוב וניגוד עניינים בלתי פתיר. בכלל זה צוין כי ההוצאות נקבעות בשוק תחרותי ומשוכלל לכן אין טעם להגבילן, אלא להתמקד בתחרות על בסיס התשואה נטו. לגבי הלגיטימציה של השקעות אלטרנטיביות, התייחסו לחסרונות כמו חוסר נזילות, מול היתרונות לגיוון ולעולם רחב של השקעות. לגבי ניהול פאסיבי מול אקטיבי, הוצג כי ניהול אקטיבי עדיף מאחר והוא גם תורם ליעילות השוק.
בכלל זה צוין שם יתנו לגופים המוסדיים להשקיע בקרנות ההייטק הישראליות כולם ייהנו מכך. השינויים וההתבגרות של שוק ההייטק והיזמים בישראל, הבונה חברות לטווח ארוך יכול ליצור ערך עצום למשקיעים ולעמיתים. ולפיכך, יש לאפשר תמהיל בוודאי עבור כספי פנסיה לטווח ארוך שפחות רגישים לחוסר הנזילות.
יו"ר הוועדה, פרופ' ישי יפה התייחס לחלק מהטיעונים שעלו בדיון וציין כי הבחירה במדד ה S&P כמדד מרכזי וכי בהמשך בדוח הסופי יצורפו מדדים נוספים. החשיבות היא שתהיה לחוסך בחירה בין השקעה פאסיבית לאקטיבית, באופן שקוף יותר. לא רואה קושי אמיתי לחזות הוצאות ישירות ולכלול אותן. אין אמירה נגד קרנות ההון סיכון ונגד ההייטק, ואין אמירה ביקורתית על ניהול הקרנות, אלא החשיבות המרכזית היא למתן הבחירה לחוסך.
פרופ' אלון ברב חבר הוועדה התייחס לכך שבארה"ב יש הגירה מאסיבית מקרנות אקטיביות לפאסיביות, וכי ניתן ליישם זאת גם בשוק הישראלי. השווקים הם סופר יעילים, וצריך לבחון את מחיר ההשקעה ואת התשואה המגלמת את הסיכון בהשקעה.
במסגרת הפאנל אמר פרופ' אבנר קלעי מהפקולטה באוניברסיטת ת"א כי "בניגוד למסקנת הדוח, הרי כי מן העדות האמפירית המוצגת בו (אלפא ברוטו חיובית ואלפא ברוטו נטו שווה לאפס), עולה כי מנהל הכספים בישראל דווקא כן משיגים תשואה עודפת, כלומר התוצאות טובות".
עוד אמר קלעי כי "בשוק תחרותי, מומחים שביכולתם ליצור תשואה עודפת (כלומר בבעלותם טכנולוגיית השקעה עם ערך נוכחי נקי חיובי) יזכו לתגמול מלא עבור כישוריהם המיוחדים". עוד הוסיף: "זהו מסר משלים עתיק יומין כי בשוק הון תחרותי, הערך הנוכחי הנקי אותו יקבלו משקיעים מן השורה שווה לאפס".
בעניין ניהול פסיבי אמר קלעי: "בשנים האחרונות חוקרים מצביעים על ירידה ביעילות השוק הנובעת מעליית חלקו של הניהול הפסיבי", הוא הסביר כי, "שלא כמו בניהול אקטיבי, ניהול פסיבי אינו מתקן תמחור לקוי. לכן גם אם ההשקעה הפסיבית תוביל לאלפא ברוטו נטו השווה לאפס, נניח ניהול עצמי נטול עמלות, מנתוני הדו"ח עולה כי ניהול אקטיבי עדיף מאחר והוא תורם ליעילות השוק".