הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה היום (ב'), זו הפעם הרביעית ברציפות מאז ינואר 2024, להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5%.

"מדינת ישראל מצויה בתהליך לחימה ארוך מזה תשעה חודשים. למלחמה יש השלכות כלכליות משמעותיות על המשק הישראלי. על פי האינדיקטורים השוטפים, קצב הצמיחה של הפעילות ברביע השני התמתן לאחר התאוששות חדה ברביע הראשון. מגבלות היצע מקשות על התכנסות הפעילות הכלכלית למגמה שאפיינה את המשק טרום המלחמה ומידת אי הוודאות הגיאופוליטית המתמשכת מתבטאת בעליה של פרמיית הסיכון של המשק", מסבירה הוועדה.

לדברי הוועדה, האינפלציה והציפיות לאינפלציה לשנה מצויות בסביבת הגבול העליון של היעד. מדד המחירים לצרכן של חודש מאי עלה ב-0.2% והאינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים עומדת על 2.8%. בניכוי אנרגיה ופו"י האינפלציה עומדת על קצב שנתי של 2.2%. קצב האינפלציה השנתי לשלושה חודשים גבוה מהאינפלציה השנתית. על פי הערכות החזאים, האינפלציה תגיע לרמה של כ-3.5% בתחילת שנת 2025, גם על רקע עליית המע"מ הצפויה ב-2025 ולאחר מכן תתמתן אל עבר הגבול העליון.

נקודות נוספות אותן מציינת הוועדה בהחלטתה:

• מאז החלטת הריבית האחרונה, נרשם פיחות של כ-1.3% בערכו של השקל מול הדולר והאירו ובמונחים נומינליים אפקטיביים ב-1%, עם תנודתיות גבוהה על רקע ההתפתחויות השונות במלחמה ובסביבה הגאופוליטית.

• חטיבת המחקר מעריכה כי התוצר יצמח בשיעור של 1.5% בשנת 2024 ובשיעור של 4.2% בשנת 2025, שיעורי צמיחה נמוכים מתחזית אפריל ב-1.3% במצטבר. לאי הוודאות אודות ההתפתחויות השונות במלחמה תיתכן השפעה מהותית על התחזית.

• בשוק הדיור נמשכת העלייה במחירי הדירות ובביצועי המשכנתאות. הפעילות בענף הבינוי מתאוששת בהדרגה אך המגבלות על פעילות הענף נוכח המלחמה עדיין משמעותיות.

• מגמות האינפלציה בעולם מצביעות על המשך התכנסות לעבר היעד אך בקצב איטי ביחס לתחזיות קודמות מתחילת השנה. על רקע אלו ממשיכים הבנקים המרכזיים העיקריים לאותת לשוק כי לא יהססו להותיר את הריבית ברמה מרסנת לאורך זמן.

"על רקע המשך הלחימה, מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית", מסרה הוועדה המוניטרית.

"פרמיית הסיכון של ישראל שוהה ברמה גבוהה והוסיפה לעלות בעת האחרונה"

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, אמר עם פרסום הריבית: "רמת הפעילות הכוללת במשק עודנה נמוכה מזו ששררה ערב המלחמה. מאז החלטת הריבית האחרונה התמתנה ההתאוששות בפעילות הכלכלית שנרשמה ברבעון הראשון של השנה. על פי האינדיקטורים השוטפים, התמתן קצב הצמיחה של פעילות המשק ברביע השני, ומגבלות ההיצע מקשות על התכנסות הפעילות הכלכלית למגמה ששררה טרום המלחמה. גם קצב הצמיחה של הצריכה הפרטית, שהתאוששה ברביע הראשון של 2024, ירד מעט במשך הרביע השני, כפי שמשתקף בנתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי".

"יחד עם זאת", מציין הנגיד, "אנו רואים שיפור מעודד בהיקף גיוסי ההון של חברות ההזנק ברבעון השני, המהווה אינדיקטור משמעותי נוכח חשיבות ענף ההייטק לכלכלה הישראלית. אנו עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות בשוק הדיור. בחודשים האחרונים נרשמת עלייה ניכרת במחירי הדירות, לאחר הירידות שנרשמו בשנת 2023. בחודש מאי היקף המשכנתאות עלה בהשוואה לחודשים הקודמים ועמד על 7.8 מיליארדי שקלים".

פרופ' ירון דן בהתפתחויות הפיננסיות השונות שעמדו ברקע ההחלטה. "מאז פתיחת המלחמה אנו ממשיכים לזהות ביצועי חסר בשווקי המניות ובתשואות האג"ח הממשלתיות. מאז החלטת המדיניות המוניטרית הקודמת השקל נחלש בכ-1.3% מול הדולר תוך תנודתיות גבוהה על רקע ההתפתחויות השונות בסביבה הגיאופוליטית. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת בין היתר על ידי ה-CDS, שוהה ברמה גבוהה והוסיפה לעלות בעת האחרונה. גם המרווח בין איגרות החוב הממשלתיות הנקובות בדולרים והאג"ח הממשלתיות של ארה"ב המשיך לעלות".

הנגיד מזכיר כי "לפרמיית סיכון השוהה ברמה גבוהה לאורך זמן השפעה שלילית גם על הפעילות הריאלית במשק. בשוק האשראי העסקי נמשכת מגמת ההתרחבות, בעיקר בקרב העסקים הגדולים. האשראי למשקי בית שאינו לדיור מתמתן. כמו כן, מדדי הסיכון בכלל מגזרי הפעילות באשראי נמצאים בעלייה מסוימת, אך עדיין מצביעים על רמה שאינה גבוהה יחסית לעשור האחרון".

"בנוסף, מתווה דחיות התשלומים שגיבש הפיקוח על הבנקים ואומץ על ידי המערכת הבנקאית, במטרה להקל על הלווים בתקופה קשה זו, הוארך בשלושה חודשים נוספים, תוך שבוצעו בו התאמות מסוימות. התחזית המקרו-כלכלית המעודכנת שפרסמה חטיבת המחקר מתכללת את ההתפתחויות השונות. ביחס לתחזית הקודמת מאפריל החטיבה מניחה כי המלחמה תימשך בעצימות גבוהה יותר עד סוף 2024 ותדעך בתחילת 2025".