דוח מסקנות הביניים של הוועדה לבחינת ארביטראז' רגולטורי ומיסויי במכשירי חיסכון לטווח קצר ובינוני פורסם ביום ה' האחרון. מדובר בשלושה מוצרים: קרנות נאמנות המפוקחות בידי רשות ני"ע, קופות גמל להשקעה ופוליסות חיסכון תחת פיקוח רשות שוק ההון.

הוועדה זיהתה ארביטראז' רגולטורי ומיסויי בין המוצרים וממליצה לבטל את הבדלי המיסוי וההפצה ביניהם באמצעות יצירת חשבון השקעות אחד, שאינו מוצמד לאחד המכשירים כפי שנהוג היום, באמצעותו יוכל כל משקיע/חוסך יוכל לרכוש כל אחד מהמוצרים, ורק בעת משיכת הכסף מהחשבון, הוא ישלם עליו מס רווחי הון.

הוועדה, בראשות שלומי הייזלר, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר, מונתה לפני כשנתיים וכללה גם רגולטורים בתחום החיסכון וההשקעות: עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון; עו"ד ספי זינגר, יו"ר הרשות לניירות ערך; שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים; תמר לוי בונה, סגנית הממונה על התקציבים; גיל כהן, סגן החשב הכללי.

חבר הוועדה גל, פרסם בדוח הביניים עמדת מיעוט בה הוא מביע התנגדות "לרכיבים מהותיים בהצעה, לנוכח עלויות משקיות בכלל ובפרט עלויות תקציביות משמעותיות שצפויות עם יישומה, טיפול בפערים רגולטורים מסוימים תוך התעלמות מפערים רגולטוריים משמעותיים אחרים, ושינויים במוצרים שאינם במנדט של הצוות".

מודל המתכנן הפיננסי האובייקטיבי של הוועדה

אחד הסעיפים המרכזיים בדוח הביניים של הוועדה, שלטענת רשות שוק ההון לא היה כלול במנדט שקיבלה, מציע שתיווך פיננסי יתבצע לפי עקרון ההוליסטיות: "הצוות סבור ששירותי התיווך הפיננסי יישענו על עקרון ההוליסטיות, ותוך יצירת מודל תגמול שיוצר זהות אינטרסים בין המתווך לבין החוסך". הוועדה ממליצה על מודל לפיו "מתכנן פיננסי" (מי שמייעץ על "פלטפורמת ההשקעה והחיסכון") יחזיק בשני רישיונות: רישיון יועץ/משווק השקעות, ורישיון יועץ/משווק פנסיוני, ורק הוא יהיה רשאי לתווך לחוסכים ביחס למוצרי החיסכון הוולונטרי המוטב במס במסגרת פלטפורמת ההשקעה.

גל מתנגד למודל המוצע בטענה כי "למעשה המתכנן הפיננסי יפעל בנוסף למתווכים הקיימים בשוק החיסכון הפנסיוני ובשוק ההשקעות המעניקים כיום שירותים לחוסכים, וסביר שיביא להוספת עלויות תיווך נוספות לחוסך ויפגע בכל מקטע התיווך הקיים כיום בישראל שישאיר אותו 'מחוץ למשחק'… כיום ישנם עשרות בודדות של בעלי רישיון המחזיקים ברישיון כפול, זאת לעומת כ-13 אלף בעלי רישיון בשוק החיסכון הפנסיוני ובשוק התיווך בהשקעות".

"ההצעה מייקרת עלויות לחוסך ונוטה לטובת קרנות הנאמנות"

עוד טוען הממונה על שוק ההון כי "על אף הפערים המשמעותיים בין מאפייני המוצרים השונים, ההצעה מטפלת בפער המיסוי בלבד, ואף זה באופן חלקי, ומתעלמת מפערים אחרים הנובעים ממבני המוצרים, באופן שמפר את האיזון בין המוצרים השונים ושעלול להשפיע על רמת התחרות הכוללת בענפי ההשקעה והחיסכון לטווח קצר ובינוני". לדבריו, המתווה מוסיף עלויות שאינן נחוצות לחוסכים במוצרים השונים, ומייקר אותן.

גל דוחה את ההצעה על פיה הכספים יופקדו ב'חשבון השקעה', יושקעו במגוון רחב של נכסים פיננסיים וימוסו רק בשלב המשיכה "ההצעה אינה עולה בקנה אחד עם מדיניות המס של ישראל ביחס להשקעה בשוק ההון. מצב בו המדינה תחייב חלוקת דיבידנד בחברות מסוימות לצורך גביית מס, בעוד היא דוחה מיסוי על דיבידנדים שמחולקים בחברות אחרות, אינו עקבי".

לדבריו, כדי שהרפורמה לא תפגע באיזון הפיסקאלי ולא תגרום להפסדי הכנסות למדינה, יהיה צורך להגביל את הטבות המס לעשרות אלפי שקלים בודדים לכל חשבון השקעה.

הממונה טוען בנוסף, כי "ההצעה מטפלת רק בהיבט המיסוי של הארביטראז' הרגולטורי באופן שמטה את 'מגרש המשחקים' לכיוון קרנות הנאמנות. היא יוצרת ארביטראז' מיסויי בין פיקדונות בנקאיים לבין מוצרים ונכסים תחליפיים, דוגמת קרנות כספיות, מק"מ ואגרות חוב (ובפרט אגרות חוב ממשלתיות), בניגוד לעקרונות שהותוו בהצעה".