חניון בלתי מורשה
חברת קרדוש ושות' ידעה ימים טובים יותר. היא נוסדה כחברה משפחתית בשנת 1949 ונוהלה על ידי שלושה אחים לבית קרדוש. האחים חילקו ביניהם את מכלול הזכויות בחברה, לרבות זכויות הניהול, שווה בשווה. החברה עסקה בייצור ובשיווק של קרח ומשקאות קלים – פעילות שבוצעה משטח המקרקעין שבבעלותה, בהיקף של 2,341 מ"ר במרכז העיר נצרת ("החברה", "המקרקעין").
בשנת 2001, צלעות המשולש שהחזיק את החברה החלו להתפרק בעקבות מחלוקות ומשברי אמון חריפים בין בעלי המניות. החברה נגררה להליכים משפטיים ונכנסה לקיפאון ולשיתוק מסחרי כמעט מוחלט. החברה הפסיקה לייצר ולשווק קרח ומשקאות והתחילה להפעיל במקרקעין חניון בלתי מורשה, תוך שהחברה דיווחה על הכנסות זעומות מהפעלת החניון; אספות כלליות וישיבות דירקטוריון לא כונסו; רואה חשבון לחברה לא מונה במשך שנים ארוכות; דוחות רואה החשבון של החברה לא הוגשו לרשויות המס למעלה מעשור; החברה פעלה ללא חשבון בנק באמצעות כסף מזומן, וצברה חובות ניכרים למרות שלא העסיקה עובדים; החברה סומנה כחברה מפרת חוק אצל רשם החברות; פעולות התיקון אשר נעשו בחברה אחרי הגשת תביעתו של המיעוט לא הביאו להחייאתה כחברה מתפקדת ונמצא בבית המשפט המחוזי, כי פעולות אלה נעשו אך למראית עין.
קיפוח המיעוט
המחדלים הנ"ל נזקפו לחובתו של הרוב אשר החזיק – ועודנו מחזיק – בידיו את השליטה בחברה. בית המשפט המחוזי קבע, כי התנהלות הרוב – נטולת שקיפות ורוויית הפסדים אשר נגרמו, ומוסיפים להיגרם, לחברה – מסבה פגיעה אנושה לחברה, וכפועל יוצא מכך לאינטרס הכלכלי הבסיסי של המיעוט. קביעה זו הייתה מתבקשת מאליה ובית המשפט העליון לא התערב בה.
על יסוד כך קבע בית המשפט המחוזי, כי התנהלות הרוב בחברה מגיעה כדי קיפוח המיעוט. קביעה זו הובילה לבחינת הסעדים שבכוחם להסיר את קיפוח המיעוט, ובמסגרת זו בחן בית המשפט שני סעדים אשר התבקשו על ידי בעלי מניות המיעוט בערעור שהגישו לבית המשפט העליון: התמחרות בדרך של מנגנון BMBY (Buy me, Buy you); וכן, כסעד חלופי, פירוק החברה.
זכות סירוב ראשונה
סעד הפירוק נזנח ובאשר להתמחרות נקבע, כי בנסיבות העניין אין מקום להעניק למיעוט סעד זה – וזאת משני טעמים: (1) קיומם של בעלי מניות נוספים בחברה, אשר מחזיקים בכ-7% ממניותיה ואשר לא צורפו לתביעה; (2) המנגנון שנקבע בתקנון החברה המקנה זכות-סירוב ראשונה לבעלי המניות הקיימים ביחס לכל מכירה של מניה – מסלול אשר לא מוצה על ידי המיעוט לפני הגשת התביעה בגין קיפוח נטען, ולפיכך נקבע, כי היה למצות תחילה את ההליכים של מכירת המניות בהתאם לדרך הקבועה בתקנון, הכוללים הצעה לרכוש את מניות המיעוט על ידי יתר בעלי המניות בחברה, כאשר היה ומכירת מניות המיעוט בדרך זו לא תצלח, תעמוד עילת הקיפוח במלואה.
חברה משפחתית הפועלת כשותפות
כנגד קביעות אלו – המכירות בקיומו של קיפוח המיעוט בחברה, אך נמנעות מהענקת סעד מיידי להסרתו – הוגש ערעור לבית המשפט העליון.
בעלי מניות המיעוט טענו, כי בית המשפט המחוזי שגה בהיאחזו בטעמים פורמליים-תקנוניים ובהתעלמו מארגז הכלים העשיר שהמחוקק העניק לבתי המשפט לשם תיקונו של קיפוח המיעוט באופן יעיל, מהיר וצודק, כאשר משהוכח קיפוח המיעוט, חייב היה בית המשפט להעניק סעד שמסיר את הקיפוח. כמו כן, נטען בנוסף, כי הסעד הנכון למקרה זה, בו מדובר בחברה משפחתית אשר פועלת כמעין שותפות כשנכסה היחיד הוא מגרש – הוא סעד של הפרדת כוחות, כאשר המתווה שנקבע בתקנון למכירת מניות נועד למהלך עסקים רגיל והוגן, ולא למצב של קיפוח המיעוט על ידי הרוב, ובנסיבות אלו, רק התמחרות תביא לפתרון יעיל והוגן של הסכסוך אשר נתגלע בין בעלי המניות בחברה.
בכל הנוגע ל-7% הנוספים מכלל מניות החברה נטען, בין היתר, כי אי צירופם לא הוביל למחסום כלשהו להתמחרות וטענה זו לא הועלתה כלל, כאשר אילו הייתה מועלית, היה על הטוענים לה, ובפרט על החברה, החובה לאתר את בעלי מניות אלו ולצרפם להליך, וממילא אין בידי בעלי מניות המיעוט כל אפשרות לזהות ולאתר את אותם בעלי מניות, וזאת בשל סירובם של בעלי מניות הרוב לחשוף את מרשם בעלי המניות העדכני, כאשר רשימת בעלי המניות שהוצגה בנסח החברה חסרה.
סיכום והחלטת בית המשפט העליון
בית המשפט העליון הזכיר, כי הלכה היא שקיפוח המיעוט מתגבש במקרים של פגיעה באינטרס מבוסס או בציפייה לגיטימית של בעל מניות בחברה, ובענייננו כך נמצא, ולכן יש לפעול להסרת הקיפוח ולהפרדת כוחות בחברה. נקבע, כי מציאות עגומה זו קיימת זה למעלה מ-15 שנה, ואופק לשינוי – אין. לציפיות הלגיטימיות של בעלי מניות המיעוט לכך שהחברה תתפקד, תפיק רווחים ותשתפן ברווחים אלו אין אפוא שום אפשרות מעשית להתממש, ולכן נקבע, כי יש להפעיל את סעד ההתמחרות, כפתרון מיטבי, והפעלת מנגנון BMBY מתאים, תוך שנקבע כי בעלי 7% מהמניות אינם יכולים לשמש כמחסום להתמחרות בעת הסרת קיפוח. בקביעתו זו מבהיר בית המשפט, כי יש לעשות סוף לקיפוח בעלי מניות בחברה, וטוב שכך.
ע"א 4588/19 ראג'דה אסעד קרדוש-סאלם נ' חברת קרדוש ושות' בע"מ (פורסם ביום 20.4.21).
• הכותב הינו שותף במשרד עו"ד בן חיים, כהן, גאליס, ומתמחה בליטיגציה וביטוח
•• המאמר פורסם לראשונה במגזין עדיף, יוני 2021, שהופץ בוועידת הסוכנים והיועצים ה-13 של עדיף וכן במהדורה דיגיטלית.
לקריאת המגזין – לחצו כאן