פיקדונות מובנים/סטרקצ'ר הפכו פופולריים אצל משקיעים פרטיים בישראל בשל ההגנה המלאה או החלקית שהם מספקים על קרן ההשקעה – הגנה שמקטינה משמעותית את החשיפה שלהם לתנודתיות השווקים. תנאי המוצר אינם משתנים בגלל תנאי מאקרו כאלה ואחרים – הם תלויים אך ורק בתנאי הפיקדון. כך, הריבית שהובטחה על הקרן והקופון המחולק תקופתית נמסרים למשקיע במלואם, כל עוד יהיו בתוך טווח ההגנה.

המאפיין העיקרי של הסטרקצ'ר, הוא שמדובר במוצר מובנה מראש על ידי גידור תשואה, או הפסד, או שניהם, ועוד הרבה וריאציות של גידור, וזאת גם לתקופה מוגדרת מראש – לרוב 1-3 שנים. לכן, צריך לקחת בחשבון שהכסף שתשקיעו לא יהיה נזיל עבורכם בתקופת ההשקעה שהוגדרה בפיקדון.

את תעודות הפיקדון מנפיקים לרוב בנקים עולמיים מהשורה הראשונה כמו גולדמן זקס, מורגן סטנלי, דויטשה בנק וכד'. לדברי אור פוריה, מתכנן פיננסי המתמחה בתחום: "יש גם מנפיקים אחרים, בנקים קטנים יותר כולל בנקים ישראליים, שלעיתים עשויים לייצר תשואות מעט גבוהות יותר, ולכן חשוב לפעול באמצעות מתכנן פיננסי שמתמחה במוצר הזה".

הגופים הבולטים בתחום בישראל הם: בנק דיסקונט, בנק לאומי, הבנק הבינלאומי, הפניקס, לומינה פיננסים, סיגמא קלריטי, ולצדם גופים נוספים.

"היתרון של גופים פרטיים בולט מאוד. גופים פרטיים הם בעלי יכולת של בניית סטרקצ'רים מותאמים אישית לצורכי הלקוח ולבקשות ספציפיות של מנהלי ההשקעות. לרוב המוצרים מונפקים מול בנקים בינלאומיים המדורגים A ומעלה. בדיוק כמו הגופים המסורתיים", מסביר פעיל בתחום.

אור פריה | צילום: מיכה בריקמן

המוצר מיועד למשקיעים כשירים ואמידים

רוב המשקיעים בעבר היו גופים מוסדיים כמו חברות ביטוח, בנקים, איגודי קיבוצים וכד'. בשנים האחרונות יותר ויותר משקיעים פרטיים, בעיקר כשירים ולא כשירים אמידים, כי השקעה בסטרקצ'ר היא גבוהה. בשוק מסבירים, כי המנפיקים של תעודת הפיקדון הם בנקים עולמיים, והם לא יסתכלו על סכומים של פחות מכמה מאות אלפי דולרים.

עם זאת, יש יועצים/מתכננים פיננסים שמאפשרים לרכוש את הפיקדון בסכומים קטנים יותר, אם כי לא פחות מ-100 אלף שקלים. המתכנן הפיננסי מאגד כמה משקיעים כדי להגיע לסכום משמעותי לרכישת תעודת פיקדון אחת. בכל מקרה, חשוב לשים לב מי מנפיק התעודה, שלא יהיה גוף שלא שמעתם עליו, אלא באמת גופים פיננסיים עולמיים משמעותיים, שכן הוא זה שבסופו של יום אמור לשמור על כספכם ולשלם לכם את הרווחים.

הצמדה לנכס בסיס

מאפיין מובהק של הסטרקצ'ר הוא שסכום ההשקעה (הקרן) צמוד לנכס בסיס כלשהו , שיכול להיות מדד מסוים כמו 500 S&P, שהוא מאוד פופולרי בקרב הישראלים, נאסד"ק, ת”א 35 או מדד הבנקים וכד', סל מדדים, קבוצת ניירות ערך או אפילו נייר ערך בודד. נכון, שהיום יכולים משקיעים רבים להיחשף למדדים בארה"ב גם בהשקעה ישירה ובאמצעות מוצרים עוקבים, אבל אז ההשקעה מושפעת מהמדד לטוב וגם לרע, ללא ההגנה של השקעה מגודרת.

הבנקים מעניקים את הגידור כשהם משקיעים את הכספים בריבית חסרת סיכון, והיא בעצם מממנת את התשואה העודפת שניתן לייצר במכשירים הללו. לדברי פוריה, זו גם הסיבה שבסביבת הריבית הגבוהה הקיימת לאחרונה בארה"ב ובישראל, המכשירים הללו זוכים לעדנה מחודשת ולביקושים גבוהים.

יש גם מסלולים של סיכון גבוה עם סיכוי לרווחים גבוהים

הסטרקצ'ר נחשב לרוב למכשיר השקעה סולידי, משום שהוא מספק, כאמור, הגנה מלאה או משמעותית על קרן ההשקעה. הגידור של התשואה/הפסד מנטרל את הסטרקצ'ר מתנודות שוק ההון או תנאי מאקרו אחרים – הם תלויים אך ורק בתנאי הפיקדון אותו רכש המשקיע. זו הסיבה גם שלרוב מדובר במוצר עם נזילות מוגבלת, ללא סחירות, וזאת על מנת למקסם את עלויות הגידור.

לדוגמה: השקעתם 100 אלף שקל בסטרקצ'ר לתקופה של שנתיים לפי התנאים – גידור התשואה עד 50% וגידור ההפסד עד 30%, הרי שבתום התקופה, אם שווי נכס הבסיס יעלה ב-60%, תקבלו 50%, כלומר, תרוויחו 50 אלף שקלים (בניכוי מס רווחי הון בשיעור 25% מהרווח הריאלי); אם שווי הנכס ירד ב-20%, עדיין תקבלו את הקרן שהשקעתם (נומינלית).

יש גם פיקדונות שמשלמים "קופון" בכל רבעון, אם היה רווח בהתאם לתנאי הגידור. לדברי פוריה, שוק הסטרקצ'רים הולך ומשתכלל, וכיום יש מסלולי השקעה שונים: "קיימים גם סטרקצ’רים עם סיכון משמעותי יותר כשגם הסיכוי לרווח משמעותי גדול יותר. זה מוצר שהוא 'טיילור מייד' לכל משקיע, בהתאם לסיכון שהוא רוצה לקחת. כל יצרן הבונה פיקדון מובנה, יכול לתכנן אותו בצורה שונה והאפשרויות הן מגוונות מאוד. לכן כדאי שהיועץ מולו עובדים יכיר את כל המסלולים הקיימים בסטרקצ'רים".

לסיכום, פיקדון מובנה הוא בהחלט מכשיר פיננסי שיכול לגוון את תיק ההשקעות לצד מניות, השקעות אלטרנטיביות וכד'. חשוב שתשקיעו את כספכם בתחום זה אצל מתכננים פיננסיים בעלי ניסיון וידע וקשרים טובים עם הגופים העולמיים או המקומיים שמנפיקים את הפיקדון.