בנק ישראל פרסם הבוקר (ב') את דוח היציבות למחצית הראשונה (ינואר-יוני) של 2024. הדוח סוקר את ההתפתחויות הפיננסיות בתקופה זו ומעריך את יציבות המערכת לאור מלחמת חרבות ברזל המתמשכת בעזה והתרחבותה לגזרות נוספות. הדוח בוחן את השפעת המלחמה על ערוצי החשיפה לסיכון, בהינתן כושר העמידות של המוסדות הפיננסים. רמת היציבות הפיננסית מוערכת על סמך ניתוחים אלה.

עיקרי הדוח:

• למרות האתגרים הביטחוניים והגיאופוליטיים המתמשכים, המערכת הפיננסית בישראל מפגינה עמידות טובה עם יחסי הון, נזילות וכריות ספיגה נאותים במערכת הבנקאית ובחברות הביטוח. יחס חוב-תוצר נמוך ערב המלחמה ויתרות מט"ח גבוהות של בנק ישראל תומכים ביציבות המערכת.

• במהלך התקופה הנסקרת נותר הסיכון בערוץ המאקרו ברמה גבוהה על רקע המצב הביטחוני והשלכותיו על הפעילות הכלכלית שנותרה נמוכה מהרגיל. צורכי המימון של הממשלה והעלויות למימונם גדלו, וסוכנויות דירוג האשראי הורידו את דירוג האשראי של ישראל.

• בתקופה הנסקרת, מדדי המניות המקומיים עלו במתינות, כאשר מחירי המניות ביחס לרווחיות החברות וביחס למדדי מניות בעולם הצביעו על רמת תמחור נמוכה יחסית.

• האשראי למגזר הפרטי גדל ב-51 מיליארד שקלים במחצית הראשונה של 2024, בעיקר בענפי הנדל"ן והמשכנתאות. שיעורי הפיגור באשראי הבנקאי נמוכים ביחס לכלל החוב, אך ישנה עלייה קלה בשיעור החוב בפיגור במגזרים מסוימים, במיוחד בקרב עסקים גדולים ובקרב חברות בנייה.

חברות הביטוח נהנו מעודפי הון משמעותיים ב-2023

דוח היציבות הפיננסית מתייחס בפרק קצר לחברות הביטוח ובו הוא קובע כי: "העליות (במחצית הראשונה של 2024) בעקום הריבית השיקלית הצמודה ובמחירי הנכסים הפיננסיים בארץ ובעולם לתרום באופן חיובי ליציבותן של חברות הביטוח. למרות אי הוודאות המשמעותית בנוגע למשך המלחמה ולאופייה, האפשרויות להחמרה בחזיתות אחרות וההשלכות הכלכליות – לרבות האפשרות לערעור מחדש של היציבות בשווקים וללחצים אינפלציוניים – עלולות אפשרויות אלה להביא לירידה  ביחסי  כושר הפירעון, אך לא תהיה להן להערכתנו השפעה מהותית על יציבותן של חברות הביטוח".

הדוח מתייחס גם לשנת 2023, ומציין כי חברות הביטוח שמרו על איתנותן והציגו, נכון לסוף שנת 2023, יחסי כושר פירעון כלכלי גבוהים. "בעוד שיחס כושר הפירעון של חברות הביטוח נפגע בשנת 2023 במידה מסוימת, הוא משקף עדיין איתנות ועודפי הון משמעותיים. הירידה ביחס כושר הפירעון נבעה בעיקר מהירידה של הניכוי בשל תקופת הפריסה, אשר חושבה מחדש בעקבות העלייה בעקום הריבית הצמודה לצורך חישוב יחס כושר פירעון כלכלי, יחד עם התכלות הניכוי לאורך זמן.

"בסוף שנת 2023 הסתכם ההון הכלכלי המצרפי של חמש חברות הביטוח הגדולות בכ-69 מיליארד שקלים, וזאת לצד עם הון נדרש לכושר פירעון של כ-44 מיליארד שקלים, שהביא ליחס כושר הפירעון מצרפי של חמש חברות אלה ל-157%".

על פי הדוח, אלה הגורמים שתרמו ליציבותן של חברות הביטוח: עלייה במחירי הנכסים הפיננסיים; גיוסי ההון שלהם; וכן צמצום תביעות הרכב בשל ירידה בנסועה ובהיקפי הגניבות בעקבות המלחמה. מנגד השפיעו – האינפלציה; הירידות בשווי נדל"ן בחו"ל; העלייה בתביעות של ריסק עקב מוות של אזרחים או משרתים בכוחות הביטחון, הגידול בתביעות  סיעוד  והוצאות רפואיות; וכן חלוקת הדיווידנדים.

עלייה משמעותית בחשיפה לחוזים עתידיים בתיק המוסדיים ובקרנות הנאמנות

הדוח מצביע על עלייה משמעותית בחשיפה לחוזים עתידיים על מניות בתיק המוסדיים, מרמה של כ-30 מיליארד דולר טרום משבר הקורונה (כ-6% מתיק המוסדיים) לכ-100 מיליארד דולר, (כ- 14% מסך התיק, כיום), קצב גידול של למעלה מפי שלושה במונחי שווי ויותר מכפול במונחי שווי התיק.

"ככל שהמדדים בעולם ימשיכו לעלות, כך גם שווי החוזים בתיק, כעלייה פאסיבית. גורם נוסף לעלייה בחשיפה, הוא ההסטה האקטיבית של כספי עמיתים, שברובה מופנית לחוזים, ולמרות שחלקה בתיק הכללי עדיין נמוך, היא צוברת תאוצה", קובע הדוח. לדוגמה, "מעבר אקטיבי של עמיתים להשקעה בסלי S&P עם חשיפת מט"ח מלאה. מדיווחי המוסדיים, היקפו עומד על כ-121 מיליארד שקלים והוא עולה בקצב מהיר".