בית משפט השלום קבע כי מי שעוסק במכירה של מוצר הכולל רכיב ביטוחי ייחשב לסוכן, אף אם בחר לכנות עצמו בתואר אחר.
מוחמד שביטה, אדריכל במקצועו, ביקש לבטח את רכבו. אביו של שביטה הפנה אותו לסוכן הביטוח שלו, רפאל אדרעי.
אדרעי צירף את שביטה למועדונוע בע"מ. מדובר במועדון חברים המספק שירותים בתחום הרכב ובהם ביטוח הרכב.
שביטה קיבל אישור על הצטרפותו למועדון ופוליסת ביטוח והמציא לאדרעי אישור על התקנת אמצעי המיגון שנדרשו בפוליסה.
משנגנב הרכב ביקש שביטה לממש את הפוליסה. או אז התברר לו שזה כלל לא פשוט.
הביטוח שערכה עבורו מועדונוע נרכש בחברת ביטוח זרה, המצויה ברוסיה, באמצעות חברת ברוקרים שמקום מושבה בלונדון.
בתמונה קיימות גם חברת ביטוח אוקראינית, ושלל חברות ישראליות נוספות. לפי עדותו של מנהל האחזקות של מועדונוע בבית המשפט, "מסיבה שאינה ברורה" חל משבר עם חברת הביטוח הזרה שהפסיקה להעביר כספים. למועדונוע עצמה אזלו הכספים ומתנהלות בוררויות בין החברות השונות. עד ליישוב ההדורים בין החברות השונות התבקש שביטה להמתין בנימוס.
אבל שביטה התקשה להבין כיצד נקלע למשבר ולסבך המחלוקות שבין החברות השונות מישראל ומחו"ל, ופנה בתביעה נגד הסוכן אדרעי.
– רומיתי על ידי אדרעי, אשר הבטיח לי ביטוח בחברת ביטוח אך בפועל ביטח אותי במועדון חברים הפועל עם חברת ביטוח זרה, טען שביטה.
– לא מכרתי ביטוח התגונן אדרעי, אלא רק חברות במועדון רכב. אמנם הנני סוכן ביטוח עשרות שנים, הגם שבתקופה הרלוונטית הייתי מושעה, אך בכל הקשור למועדונוע פעלתי כמפיץ בלבד ולא כסוכן ביטוח.
– האומנם? הקשתה השופטת מירב בן-ארי, מבית משפט השלום בכפר סבא. מי שעוסק במכירה של מוצר הכולל רכיב ביטוחי, מבהירה השופטת, בין אם טפל ובין אם עיקרי, בין באמצעות מועדון ובין באמצעות חברה, בין בעצמו ובין בעזרת אחרים, עוסק בתיווך בביטוח.
אדרעי הציג מסמכים שונים בהם צוין שמו כמפיץ בלבד, ולא כסוכן ביטוח, אך השופטת לא התרשמה. לא התואר בו העוסק בוחר לכנות עצמו הוא הקובע, אלא מהות עיסוקיו, הסבירה השופטת לאדרעי.
בית המשפט הפנה את אדרעי להוראות חוק הפיקוח האוסר על תיווך בישראל עם מבטח זר או סוכן ביטוח זר שלא קיבלו רישיון לפי חוק הפיקוח. התיווך בביטוח בו עסק אדרעי הינו אפוא בניגוד לחוק הפיקוח.
מן הראוי, מוסיפה השופטת, להטיל על אדרעי שבחר להתעלם באופן בוטה מהוראות החוק ולתווך בביטוח עם מבטח זר, את הנטל להוכיח שהמבוטח הבין כי הוא מתקשר עם מבטח זר.
אדרעי, קבע בית המשפט, לא רק שלא עמד בנטל אלא שמן הראיות שהוגשו עולה כי הוצג לשביטה מצג מטעה אודות זהות המבטח והתאמת הפוליסה לדרישות הדין כמו גם לכך שבבוא יום פקודה יהיה לתובע בעל דברים ישראלי והוא לא ייוותר מול שוקת שבורה ויופנה לחברות זרות שונות.
בית המשפט פסק לשביטה פיצויים בגין שווי הרכב שנגנב ולא שולמו בגינו תגמולי הביטוח בגובה כ-43 אלף שקלים ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 שקלים, נוסף על הוצאות משפט.