התקדמות ניכרת באיתור ושיוך כספים "אבודים" בסלייס גמל. "מבדיקות שנעשו נמצא כי סך כל הכספים שהועברו מעמיתי סלייס ל"קרנות האדומות" שניהלו מספר יזמים הסתכם בכ-240 מיליון דולר ארה"ב (כ-890 מיליארד שקלים). הכספים הועברו על ידי סלייס לחשבונות בנק זרים. מתוך סכום זה התקבל עד כה מידע ביחס לסכום של כ-141 מיליון דולר (כחצי מיליארד שקלים) מתוכו סך של כ-37 מיליון דולר אותו העבירו הקרנות הזרות כהלוואות לעמיתים. בנוסף, הושבו עד כה לחשבונות הבנק של סלייס כ-16 מיליון דולר (על ידי יותר מיזם אחד)".

כך מעדכן היום (ד') המנהל המורשה של סלייס גמל רו"ח אפי סנדרוב. לגבי עמיתי הקופות בניהול אישי (IRA) זוהו ושויכו כ-28,000 תנועות שנרשמו בחשבונות הבנק של עמיתי הקופות בסכום כולל של כ-3.2 מיליארד שקלים מתוך כ-3.8 מיליארד שקלים.

סנדרוב מציין, כי "עם כניסת צוות הניהול המורשה לתפקידו הוא הופתע לגלות כי אין במשרדי סלייס דוחות כספיים ומידע אחר ביחס לקרנות ההשקעה הזרות, ולא נמצאו אינדיקציות לכך שסלייס קיבלה מידע או אסמכתאות מהימנות ביחס לסטטוס של נכסי העמיתים המוחזקים בקרנות אלה; לתשואה שהניבה ההשקעה ולשווי העדכני של כספי העמיתים המנוהלים בקרנות אלה. בנוסף, זכויות עמיתים באלפי חשבונות בניהול אישי לא נוהלו ועודכנו כנדרש במערכת זכויות העמיתים של החברה".

המנהל המורשה מעדכן עוד, כי "אנחנו מצויים בימים אלו בעיצומו של פרויקט טיוב רחב היקף שמבוצע בהובלת משרד רו"ח EY, במסגרתו נבדקות כל התנועות הכספיות בחשבונות הבנק (חשבונות מעבר) של הקרנות בניהול אישי בסלייס, על מנת לשייך את הכספים בצורה מדויקת לכל אחד ואחת מהעמיתים. פעילות הטיוב מתבצעת הן ביחס לקופות האישיות עם חשבון בנק (קסטודי) המוגדרות כקופות 'לבנות' וכמובן ביחס לאלו ללא חשבון כאמור (המוגדרות כקרנות 'אדומות').

"בנוסף, הבוקר (30 באוקטובר 2024) אישר בית המשפט את מיזוג מסלולי ההשקעה בסלייס לתוך מסלולי השקעה המנוהלים על ידי הפניקס, מה שימנע פגיעה בסכום החיסכון הכספי של העמיתים.

מדובר בעסקה שבה תקנה הפניקס תמורת כ-4-5 מיליוני שקלים, את הקופות המסלוליות של סלייס (קופת גמל לחיסכון, קרן השתלמות, קופת גמל להשקעה וחיסכון לכל ילד). מדובר בקופות המנהלות נכסים בשווי של 1.18 מיליארד שקלים לכ-90 אלף עמיתים".

סנדרוב מציין, כי השבת כל עמיתי הקופות המסלוליות לפעילות סדירה, מלאה, וללא שום מגבלות, בדומה לכל עמית אחר בגוף חיסכון פנסיוני בישראל, היא החל מתחילת מרץ 2025. כלומר, רק אז יוכלו מי שירצו למשוך את כספם.

עוד מצוין בעדכון, כי "המנהל המורשה דרש מהקרנות להעביר לידיו את כל הכספים והנכסים של העמיתים המצויים אצלם על מנת להבטיח את שמירתם בידיו, בנאמנות לטובת העמיתים. בשלב זה הקרנות טרם העבירו לידי המנהל המורשה את מרבית הנכסים. ככל שדרישה זו לא תענה, יוגשו בקשות לבית המשפט לחייב את הקרנות לעשות כן…

"הנכסים שאותרו כללו, מלבד הלוואות לעמיתים, בעיקר הלוואות לא סחירות לצדדים שלישיים (גופים המאוגדים בחו"ל), שרובן ניתנו ללא בטוחות וללא בדיקות נאותות. במרבית המקרים לא ברור מה השימוש שעשו אותם צדדים שלישיים בכספים. בחלק מהמקרים התגלו גם קשיים משפטיים בהסכמי ההלוואה. חלק קטן מהנכסים כללו גם ניירות ערך סחירים של חברות בקשיים – השקעות שבהן קיים סיכון משמעותי. עוד בוצעו רכישות של נכסי נדל"ן, וכן נמצאו גם מזומנים בבנק בהיקף לא משמעותי. נכון להיום, טרם התקבלו מיזמי הקרנות הערכות שווי ודוחות כספיים המציגים את השווי הנוכחי של אותם נכסים".

עוד מצוין, כי הוטלו צווי עיכוב יציאה מהארץ נגד חלק מהמעורבים בהפעלת הקרנות, וגם הוטלו עיקולים על חשבונות בנק ונכסי מקרקעין הקשורים למפעילי הקרנות או לקרנות עצמן. בנוסף, נחתמו הסכמים עם חלק מהיזמים למסירת מידע ואפשרות להעברת שליטה בנכסים לידי הניהול המורשה בנאמנות עבור העמיתים. נחתם הסכם בין המנהל המורשה ובין קרן השקעות פרטית המשקיעה בניירות ערך סחירים (אשר מחזיקה ברשותה ומנהלת חלק מנכסי קרן זרה). ההסכם קיבל תוקף של החלטת בית משפט. בהתאם להסכם קרן ההשקעות לא תבצע פעולות (לרבות הוצאת כספים לצד ג') אלא בתיאום עם המנהל המורשה.

בנוסף, נמסר כי המנהל המורשה מכין תביעות אזרחיות נגד גורמים המעורבים בפעילות הקרנות.