AgeTech Innovation Summit, כנס הטכנולוגיות הראשון של קהילת החדשנות AgingIL, שיתקיים השבוע (ה') במרכז הירידים בתל אביב, יארח עשרות סטרטאפים וחוקרים בתחום ה-AgeTech, כדי לדון באתגרי הזדקנות האוכלוסייה.

קהילת החדשנות AgingIL פועלת בהובלת ארגון שיתופים שהוקם על ידי היזם החברתי רוני דואק במטרה להביא לשיפור החברה בישראל באמצעות שיתופי פעולה רב מגזריים. הקהילה היא שותפות עם אשל ג'וינט, הרשות לחדשנות, ומשרדי הרווחה, הכלכלה, הבריאות והמשרד לשוויון חברתי. בקהילה כ-2,000 חברים ממגזר העסקי, יזמים, סטרטאפים ונותני שירותים לגיל השלישי.

הכנס יעסוק בטכנולוגיות חדשניות ובאופן שבו הן משפיעות על תחומי הבריאות, הביטוח והזדקנות האוכלוסייה ויוצגו בו חידושים טכנולוגיים לצד תכנים מקצועיים ומושבים אינטראקטיביים במטרה להעמיק את הידע ולחבר בין גורמים מובילים בתחום.

אחת השאלות המרכזיות שתעלה בכנס היא האם הבינה המלאכותית (AI) תשנה את עולם ביטוחי הבריאות ועד כמה היא תשפיע על הקשר שבין חברות הביטוח, הלקוח והתארכות תוחלת החיים.

תשובות מעמיקות בנושא העניקו ד"ר אירה סובל, מומחית בכלכלת אריכות ימים, וד"ר יעל בנבנישתי, מומחית לאינשורטק, בריאיון לעדיף.

ד"ר אירה סובל | צילום: מושיק ברין

"הבינה המלאכותית תאפשר חיזוי מדויק יותר של הסיכון הבריאותי"

ד"ר סובל תתמקד בכנס בנושא השפעת הבינה המלאכותית על תחום החיזוי והמניעה בביטוחי הבריאות המשפיעים על התכנון הפיננסי הכולל של כל אחד ואחת. "המידע הרפואי באמצעות למידת מכונה ובינה מלאכותית אמור לסייע למתכנן הפיננסי להתאים ללקוח כיסויים ומקורות כספיים בהתאם למידע הרפואי האישי שלו, לאחר קבלת אישור מהלקוח לקבלת המידע", מסבירה ד"ר סובל.

כיצד הבינה המלאכותית יכולה לשנות את הדרך שבה קובעות חברות הביטוח את הפרמיות בביטוחי הבריאות?

"הבינה המלאכותית תאפשר חיזוי מדויק יותר של הסיכון הבריאותי המבוסס על נתוני בריאות אישיים  של קבוצות אוכלוסייה שונות, במטרה למנוע מחלות מחד, ועלויות כספיות גבוהות מאידך, בהתאם למצבו הבריאותי של הלקוח. בעזרת כלים לניטור ומעקב בזמן אמת, ניתן יהיה להציע הנחות או החזרים כספיים, CASH BACK במקרים של התנהגות בריאותית חיובית של הלקוח. חברות הביטוח יוכלו לקבוע תכנית מניעה ופרמיה תואמת באופן דינמי ומותאם אישית לכל לקוח בהתאם לחיזוי של המודלים הספציפיים".

כיצד פרסונליזציה בפוליסות הביטוח תעבוד בפועל?

"בהינתן שמירה קפדנית על הפרטיות של הלקוח, ובאישורו, איסוף נתוני בריאות ממקורות מגוונים כמו בדיקות רפואיות, ניטור כושר ותזונה; שימוש במודלים חכמים כדי לחזות סיכוני בריאות ולהתאים את תכניות הדחיקה והכיסוי הביטוחי באופן ייחודי לכל מבוטח; פיתוח פוליסות ייעודיות לכיסויים ממוקדים כמו ביטוח סרטן או מחלות דמנציה על סמך חיזויים אישיים של קבוצות אוכלוסייה מסוימות".

האם המדינה תתערב או תסבסד את השינוי הזה?

"המדינה עשויה לעודד את המגמה באמצעות רגולציה שתתמוך בפיתוח פוליסות המבוססות על דאטה ואימון מכונה. חברות ביטוח בעולם כבר מתכוננות לעבור  מאסטרטגית תביעה-תשלום לאסטרטגית חיזוי-מניעה ועל חברות הביטוח להשקיע משאבים בתחום זה".

לדבריה, "במבט רחב על תכנון הפיננסי של הלקוח, יכול המתכנן הפיננסי להוות מתווך בין המצב הבריאותי של הלקוח למצב הכלכלי וניהול הסיכונים שלו ולאפשר תכנון הוליסטי ארוך טווח".

"תקן ה-FHIR (Fast Healthcare Interoperability Resources), שהוא בעצם המקבילה של הבנקאות הפתוחה בבריאות, יבטיח אגרגציה של מידע רפואי אשר ימשמש את הבינה המלאכותית", מציינת ד"ר סובל.

ד"ר יעל בנבנישתי | צילום: רמי זרנגר

האתגרים והסיכונים שבשילוב AI בביטוחי בריאות

ד"ר בנבנישתי סבורה שההשתלבות של פתרונות מבוססי למידת מכונה ובינה מלאכותית הם מוקדמים מדי כיום ולא נותנים תמונה מלאה כאשר מדובר בביטוחי בריאות – לכן נראה קודם אימוץ של מערכות המייעלות את הטיפול בתביעות או מערכות היכולות לתת התאמה טובה יותר של הצעת הפוליסה למבוטח.

מהו הקושי המרכזי בשימוש בבינה מלאכותית לניבוי מחלות ולחיזוי פרמיות ביטוח?

"הקושי העיקרי הוא הדאטה ובמיוחד הדאטה החיצונית/הסביבתית שקשה לניבוי (למשל חיזוי עלויות טיפולים רפואיים או אבחנתיים שמשתנים כל הזמן, והתלות בשינוי התנהגותי המצופה מהמבוטח). לדעתי, הבינה המלאכותית יכולה בעתיד לעשות דיספרשן לביטוחי הבריאות אך לא כרגע, כיום יהיה יותר נכון לכוון לביטוחי חיים.

"גורמים מעקבים נוספים הם רגולציה ושוני מהותי באופי מתן השירותים שכל מדינה מעניקה (ללא ספק התמונה מסתבכת כאשר את שירותי הבריאות נותנת המדינה ואת תהליכי המניעה מספק הגורם המבטח), הדבר מקשה על פתרונות ישימים ועל שימוש מיטבי בדאטה לצורך מניעה".

היא מציינת את ההבדלים בסוגי הדאטה הבריאותיים לבין הפיננסיים ואת הקושי לתכלל בין כל המרכיבים של הלקוח הכוללים מאפיינים סיבבתיים, התנהגותיים, הרגלי חיים ועוד.

מעבר לכך, ד"ר בנבנישתי מציינת את הקושי להתמודד עם גורמים חיצוניים לא צפויים כמו שינויי אקלים ומגיפות העלולים להשפיע ולהביא לביטוי של גנים מסוימים שאחרת היו נשארים רדומים (קשר אשר הוכח במחקרי מדע האפיגנטיקה); את הצורך להתאים את המודלים למצבים ולנתונים שמשתנים בתדירות גבוהה  ואת ניהול אתגרי המידע והאיכות של המידע המשמש את מודלי הבינה המלאכותית.

כיצד הרגולציה תשפיע על יישום הטכנולוגיה הזו?

"בעיקר באופן שחברות הביטוח יישמו את הטכנולוגיה. כך לדוגמה, חברות הביטוח יידרשו להוכיח שהאלגוריתמים פועלים בצורה הוגנת ואמינה; עשויות להידרש ועדות פיקוח פנימיות שיבדקו ויוכלו לשחזר כיצד מתקבלות ההחלטות האלגוריתמיות במקרה של תביעות או דרישה מצד הפיקוח".

כיצד סטרטאפים יכולים לסייע לנושא זה?

"בהקשר של ביטוחי בריאות, סטרטאפים כמו Medime המדייק את הצעת הפוליסה לצורכי המבוטח  או אפליקציית Mooves, הפונה גם למבטח וגם למבוטחים עצמם , מאפשרות  לבחור פוליסות או הרכב פוליסה בצורה חכמה ומותאמת אישית.

"חברת NAVINA היא דוגמה נוספת שמציעה הבינה המלאכותית לביטוח בריאות במודל שקיים בארה"ב. הפלטפורמה היא כלי תומך החלטות עבור הגורם הרפואי נותן השירות. מכיוון שרופא הקצה מתמודד כיום עם שפע מידע ממקורות שונים, כלים המבוססים על AI מסייעים לנתח מידע רפואי רב בזמן אמת, להציג סיכום נגיש ולתמוך בקבלת החלטות. עבור הרופא מדובר בכלי טיפולי וכלכלי שכן כיום הוא מתוגמל על איכות הטיפול ועבור חברות הביטוח הכלי מציע פתרון להוזלת עלויות מכיוון שגם חוסך בדיקות וטיפולים מיותרים וגם מונע טעויות באבחנה.

"בהקשר של ביטוחי חיים אפשר לדבר גם על אפשרויות של זיהוי מוקדם ומניעת מחלות. לדוגמה, חברת MPCHECK המספקת פתרון של סל בדיקות רפואיות המגיעות עד לבית המבוטח".

בין הבטחה למציאות – לאן צועד עולם הביטוח?

השילוב של בינה מלאכותית בביטוחי הבריאות עשוי להיות מהפכני. מחד, קיימת האפשרות לעבור ממודלים כלליים של ביטוח למודלים פרסונליים המותאמים אישית לכל מבוטח, דבר שיכול להוזיל עלויות ולייעל את המערכת. מאידך, האתגרים לא מבוטלים: חיזוי מחלות מול גורמים חיצוניים בלתי צפויים, רגולציה מחמירה והחשש שהטכנולוגיה תשמש להגדלת רווחי החברות על חשבון המבוטחים.

הדיאלוג הציבורי בנושא צפוי להימשך, כשהשאלה הגדולה היא האם הבינה המלאכותית תוביל לתחרות הוגנת יותר ולשירות טוב יותר לצרכנים, או שמא היא תהפוך לכלי נוסף בידי חברות הביטוח להגדלת הרווחים. מה שבטוח – עולם הביטוח עומד בפני שינוי מהותי.