סיכום שהושג השבוע בין שר האוצר אביגדור ליברמן לח"כ חיים כץ, הוביל להסרת איום הקיצוץ בקצבאות גמלאי קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר, שתוכנן לינואר 2022. נושא הקיצוץ, בשיעור של 1.259%, עומד באופן ממשי על הפרק מאז ינואר 2019, אז קיבלו לראשונה עמיתי קרנות הפנסיה הוותיקות הודעה מעמיתים, החברה המנהלת של קרנות הפנסיה הוותיקות, על ההפחתה המתוכננת: "החל מיוני 2019 תבוצע הפחתת זכויות של 1.259% בשל אי העלאת גיל הפרישה לנשים ל-64". מאז נרשמו כמה דחיות – עד לסיכום על ביטוח הקיצוץ.
"שמנו סוף לסאגה שנמשכת מזה מספר שנים ללא הצדקה, והורדנו לצמיתות את חרב הקיצוץ שהונפה מעל מאות אלפי חוסכים שחסכו כל חייהם למען הזכות להזדקן בכבוד. אני מודה לשר האוצר על רגישותו ונכונותו לסייע במאבק לשמירה על זכויות הגמלאים", מסר ח"כ כץ אחרי הסיכום על ליברמן.
מעמיתים נמסר בעקבות הסיכום: "תקנון קרנות הפנסיה הוותיקות מאפשר שלא להפחית זכויות לעמיתים רק במקרה שגירעון שנגרם כתוצאה מחקיקה שמגדילה את התחייבויות הקרנות איננו עולה על שיעור של 0.65% מסך ההתחייבויות. הואיל והגירעון שנוצר בגין אי העלאת גיל הפרישה לנשים במתווה עליו הוחלט בשנת 2003, בסך כ-5 מיליארד שקלים, עולה על השיעור האמור, ומתוך אחריות לשמירה על האיזון האקטוארי של הקרנות לטובת כלל העמיתים, ניתן כבר בשנת 2018 אישור הממונה על שוק ההון דאז לביצוע הפחתת זכויות לעמיתי הקרנות, אך יישומו נדחה מספר פעמים", עוד נמסר כי "עמיתים בחנה בשבועות האחרונים את ההשלכות הכספיות של תיקון חוק גיל פרישה, כפי שאושר בממשלה בתחילת אוגוסט 2021, ומצאה כי השינויים המוצעים בו לא מביאים לצמצום הגירעון באופן שניתן יהיה להימנע מהצורך בהפחתת זכויות. בהמשך לכך, פנתה עמיתים לשר האוצר ולגורמים המקצועיים במשרד והציגה מספר חלופות לצמצום נוסף של הגירעון במטרה להימנע מהצורך להפחית את הזכויות לעמיתים".
מעורבותו של כץ אינה מפתיעה, שכן הוא כיהן תקופה ארוכה כיו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת – למעשה עד הכנסת האחרונה. כראש הוועדה הוא פעל רבות למנוע את הפגיעה בעמיתי הקרנות הוותיקות.
באוגוסט 2020 העלה כץ הצעת חוק במטרה להסיר את האיום מעל קצבאות הפנסיה של עמיתי הקרנות הוותיקות שבהסדר. על פי ההצעה, גיל הפרישה לנשים יועלה מ-62 ל-64 אבל רק לכ-36 אלף נשים המשתייכות לקרנות הפנסיה הוותיקות, אבל לא לכל הנשים במשק. על פי ההצעה הנשים שגיל הפרישה שלהם אמור היה לעלות, זכאותן לקצבת זקנה מהביטוח הלאומי לא הייתה נפגעת – גם זו של הנשים בעלות הזכויות בקרנות הפנסיה הוותיקות.
בעמיתים אמצו אז את הצעת החוק של כץ. בגוף המנהל של הקרנות הוותיקות הדגישו שככל שהעלאת גיל הפרישה תידחה, כך תקטן ההשפעה על הגירעון וציינו כי אימוץ המתווה של כץ יבטל את הפחתת הזכויות לכמיליון עמיתים.
בתשובה לפניית עדיף, נמסר השבוע מלשכתו של כץ, כי הצעת החוק האמורה כבר אינה עומדת על הפרק. הסיבה: קיימת התחייבות שלטונית לממן גירעונות עתידיים. ההסכמות בין כץ לליברמן הן, שככל שיידרש, האוצר ימצא מקור תקציבי לכיסוי הגירעונות.
ממשרד האוצר נמסר בקשר לכך: "הצעת חוק גיל הפרישה שכלולה במסגרת חוק ההסדרים מביאה לצמצום משמעותי בגובה הגירעון ומכאן בצורך לבצע קיזוז בקרנות הפנסיה הוותיקות. במסגרת התיקונים לחוק ייבחנו כלל הכלים לצורך השלמה של המהלך באופן שייתר את ביצוע הקיזוז".
מעמיתים נמסר בעניין המשמעות של ההחלטה לבטל את הפחתת הזכויות על פעילות הקרנות הוותיקות: "בשנת 2018 נקבע בהתאם לתקנון הקרן ולפי אישור הממונה על שוק ההון דאז, כי יש להפחית את התחייבויות הקרנות לעמיתים לשם איפוס הגירעון שנוצר כתוצאה מאי העלאת גיל פרישה לנשים. ההפחתה נדחתה מספר פעמים מאז ונקבעה לביצוע בתחילת 2022, בשיעור של כ-1.1% מהקצבה החודשית המשולמת לעמיתי הקרנות. החלטת הממשלה ביחס לתיקון חוק גיל פרישה תביא אומנם לצמצום בשיעור הפחתת הקצבאות, אולם שיעור הגירעון יישאר גבוה מ–0.65% (שיעור המחייב הפחתה בהתאם לתקנון בשל גידול בהתחייבויות הנקבע מתוקף חוק). ככל שימצא פתרון המאפשר להפחית את שיעור הגירעון אל מתחת ל–0.65% תבוטל ההפחתה". עוד אומר סנדרוב כי "טרם קיבלנו עדכון מסודר על מתווה הפתרון ולכן איננו יכולים להבין את ההשפעה שעשויה להיות לו על ההפחתה. ככל שימצא פתרון, משמעות אי ההפחתה היא כי לא תבוצע הפחתה בסכומי הקצבאות החודשיות המשולמות למאות אלפי מקבלי הגמלאות בקרנות".
בכל הקשור לפעולות שאולי יש לנקוט בכדי לבלום את הגידול בגירעון נמסר מעמיתים כי "הגירעון לא משתנה, מדובר בגירעון שנוצר לאחר שהוחלט על אי העלאת גיל הפרישה ל-64, בהתאם לתכנון המוקדם שנכלל בהסדר קרנות הפנסיה בשנת 2003. העלאת גיל הפרישה היוותה צעד משמעותי במכלול הצעדים המשלימים שנכללו בהסדר לצורך איפוס גירעון הקרנות הוותיקות, "הגירעון לא צפוי להמשיך לגדול גם אם לא יינתן סיוע. הנתונים שהציגה הקרן כוללים גם השפעה עתידית".
עוד נמסר מעמיתים: "העמיתים יכולים להיות רגועים הסדר קרנות הפנסיה משנת 2003 מתנהל בהצלחה מזה 18 שנה, תוך שמירה על איזון אקטוארי של הקרנות ומבלי שנפגעו זכויות העמיתים עד כה. אנו תקווה שבמסגרת חוק ההסדרים ימצא מענה גם לגירעון הנקודתי שנוצר מאי העלאת גיל פרישה לנשים".
סיפור שמתגלגל כבר 18 שנים
הרקע לסיפור האקטוארי הכואב של הקרנות הוותיקות שבהסדר לוקח אחורה בזמן לשנת 2003. בהסדר קרנות הפנסיה הוותיקות שאושר בשנת זו, הוחלט על מספר צעדים לאיפוס גירעון הקרנות: הגדלת ההפרשות של דמי הגמולים על ידי עמיתים ומעסיקים; גביית דמי ניהול מהעמיתים; העלאת גיל הפרישה ל-67, לגברים ולנשים וכן צעדים נוספים. היתרה הנדרשת לאיפוס הגירעון לאחר יישום הצעדים האמורים הושלמה על ידי מתן סיוע ממשלתי בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים שעוגן בחוק.
כמו כן, משעה ששונה מתווה העלאת גיל הפרישה לנשים, ובמקום שיעמוד על 67 נקבע כי יהיה 64 ובהמשך הוחלט להקדימו לגיל 62, נוצר גירעון מסוים מחדש. כאשר הוחלט שגיל הפרישה לנשים יהיה 64 (במקום 67), תוקן החוק ונקבע בו, כי סיוע בסכום הגירעון הנובע מאי העלאת גיל הפרישה ל-67 יועבר לקרנות, בנוסף לסיוע הממשלתי. אולם, לאחר שתוקן החוק פעם נוספת ונקבע כי גיל הפרישה לנשים יהיה 62 (ולא 64), נוצר לקרנות גירעון בסכום של כ-5 מיליארד שקלים, מבלי שניתן לקרנות סיוע ממשלתי נוסף.
תקנון הקרנות מאפשר שלא להפחית זכויות לעמיתים, כתוצאה מתיקון חקיקה המגדיל את התחייבויות הקרן, רק במקרה שגירעון הקרנות איננו עולה על שיעור של 0.65%. מכיוון שהגירעון שנוצר בסך כ-5 מיליארד שקלים עולה על 0.65% מסך ההתחייבויות של הקרנות הוותיקות, הרעיון של הקיצוץ החל בחודש מרץ 2018, אז פנתה עמיתים לממונה על שוק ההון באותה תקופה, דורית סלינגר, בבקשה לקצץ בגמלאות עמיתי הקרנות הוותיקות בכ-1.5% על רקע העיכוב בהעלאת גיל הפרישה לנשים והשארתו על 62.
בחודש יולי 2017 התקיים דיון בנושא בוועדת הכספים של הכנסת לאחר שסלינגר אישרה לקרנות הוותיקות לבצע איזון אקטוארי. סלינגר הסבירה בדיון כי יש מצב מאוד מוגדר בחוק, שאם יש גידול בהתחייבויות מעבר ל-0.65% נדרש איזון. היא הוסיפה כי ביולי 2017 הגיעו הקרנות למצב הזה. "סעיף החוק אומר שאם יש פער כזה, נדרש איזון. קיבלנו מידע במשרד האוצר לגבי משא ומתן מתקדם לעניין העלאת גיל הפרישה. לפגוע בקצבה של אנשים זה מעשה כואב, יש לזה משמעויות ואנחנו מתייחסים לזה בזהירות ובשיקול דעת. יחד עם זאת, קיים גם החוק. לכן הורנו על איזון עתידי כי אנחנו מקיימים את החוק כהווייתו. המשמעות של איזון היא פגיעה בקצבה. לצד כך החלטנו לדחות את הביצוע בפועל בשנה. אני תקווה שהצעת החוק תקודם. אי התאמת גיל הפרישה לנשים פוגע בהן".
יישום ההפחתה נדחה, כאמור, מאז מספר פעמים ונכון להיום הוא היה מיועד להתבצע בתחילת 2022 ככל שלא יימצא פתרון להפחתת הגירעון.