נושא גורלו של תחום קופות הגמל בניהול אישי (IRA) בישראל, עלה בפורום מיוחד שהתקיים בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית ביוזמת פרופ' צבי וינר ועו"ד ארנון שגב, זאת, על רקע פרשת סלייס גמל, שהובילה לחשש לאובדן כספי ציבור בהיקף נרחב.

משתתפי הכנס הדגישו את החשיבות של שימור תחום ה-IRA כחלק בלתי נפרד מהחיסכון הפנסיוני בישראל, לצד קריאה להתאמת רגולציה שתשמור על שקיפות, אמון ובטיחות לחוסכים. המשתתפים קראו לשיח בין הרגולטור לבין האקדמיה והשוק בנושא והביעו תקווה שתוצרי הכנס יילקחו בחשבון על ידי המאסדרים השונים.

IRA – חלק מרכזי בחיסכון הפנסיוני

ד"ר הראל פרימק, יו"ר עמותת צדק פיננסי, הביע עמדה כי ה-IRA הוא רכיב חיוני במערך החיסכון הפנסיוני. לדבריו, "אירועים פליליים לכאורה, כמו פרשת סלייס, אינם סיבה לביטול התחום, אלא לחיזוקו".

פרימק הוסיף כי היתרונות של ה-IRA, בהם חיסכון בעלויות ודמי ניהול נמוכים, הופכים אותו למכשיר אטרקטיבי במיוחד. "אני משלם דמי ניהול של 0.3% בקופת ה-IRA שלי – נתון נמוך משמעותית מהמסלולים הפאסיביים בקופות הגמל", ציין.

קריאה להתאמות רגולטוריות לשוק המקומי

ד"ר משה ברקת, לשעבר הממונה על שוק ההון, ציין כי החיסכון ב-IRA הוא חלק מהפנסיה של הציבור וכי יש לאפשר אפיקים שונים של חיסכון ולהתאים לכל אפיק את הרגולציה המתאימה לו. ברקת ציין שלושה מסלולים אפשריים כאלה:

• IRA אישי מלא – לניהול עצמאי של חוסכים בעלי ידע מתאים.

• IRA מיועץ – מסלול המשלב ייעוץ מקצועי תוך שמירה על ניהול עצמאי.

• מסלולים פשוטים – ללא צורך בייעוץ מורכב.

אכיפה ובקרה: תנאי הכרחי להצלחת התחום

עוד עלה בדיונים כי הפלטפורמה נוצלה על מנת לשווק קרנות השקעה פרטיות שהיו, לכאורה, בבעלות סוכני הביטוח המשווקים. הכספים הושקעו בנכסים שעד היום לא ברור מהם ומה מקורם. בעקבות אותה פעילות פסולה התעורר דיון האם נדרשת הכבדה של הרגולציה בתחום ה-IRA והאם לא מדובר במצב שכלל הרגולציה נמצאת במקומה כבר כיום, וכל שנדרש בעצם היה פיקוח ואכיפה.

ברקת ציין כי כשהגיע לרשות שוק ההון, "לא היו לנו תקציבים אז הקמנו במיקור חוץ מערך ביקורת משמעותי ומחלקת מודיעין, אבל הדברים האלה עולים כסף ואם לא נותנים כסף כדי לשמור על הציבור, ולשמור על הציבור זה קודם כל מקור המידע והיכולת שלך להיות בשטח ולנטר בעיות – זה רק הדבר הזה. זה עולה כסף".

דוברים רבים בכנס הדגישו את חולשת האכיפה כבעיה מרכזית. ברקת ציין עוד כי "שום תקנות ורגולציה לא יעזרו אם אין מישהו שבודק את הדברים". עוד אמר ברקת: "אנחנו נמצאים פה בין היתר כי היה כשל, אבל צריך להפיק ממנו את הלקחים הנכונים ולא לבוא ולהגיד: נהרוג את הדבר הזה, נעצור אותו. בארה"ב היה כשל הרבה יותר גדול עם הקרנות של ברני מיידוף וארה"ב לא עצרה בעקבות זאת את כל ענף הקרנות. וגם ההסדרה שנעשתה היא מידתית".

פרימק ציין כי "אירוע סלייס הוא אירוע שהוא ב-90% לפחות אכיפתי. רשות שוק ההון היא רשות מוחלשת".

חגי אורן, מנכ"ל מיטב גמל ופנסיה, הדגיש כי "אסור לשפוך את התינוק עם המים, המוצר הזה יכול וצריך להתפתח. במדינה דמוקרטית צריך לאפשר את כל מגוון המוצרים ולתת לאנשים לבחור", אך הדגיש את הצורך לשמור על בטיחות השקעות החוסכים. עוד הוסיף כי "רוב הנכסים מנוהלים דווקא במוצרים סחירים, בסוף אנשים קונים אנבידיה, טבע ותעודות סל. חלק מושקע גם בקרנות, רובן ככולן קרנות ירוקות במונחי הרשות, מהמילטון ליין ועד פימי ועד דברים שהם סופר לגיטימיים. היה אירוע מאוד משמעותי בסלייס שאני לא רוצה להתייחס אליו כמי שמגיע מהתעשייה. מרבית הסוכנים בישראל הם בסדר גמור, יש פה מספר מועט של מחוללי נזק".

פרופ' יהונתן גבעתי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, התייחס למה שקורה מעבר לים בתחום הרגולציה: "הסיפור של סלייס זה מסוג הסיפורים שדוחפים לרגולציה שונאת סיכון. הרבה פעמים הרגולציה מתבססת על משהו נורא שקרה, למשל מקרה של התעללות בגן ילדים, ואנחנו אומרים: צריך מצלמות בכל גני הילדים, וזה לפני החישוב של עלות תועלת, כמה הבעיה נפוצה, מה עלות הפתרון, מה מרוויחים ומה מפסידים, זו תפיסה של תגובתיות שהרבה פעמים נראה שמה שחשוב זה שלא יקרה שוב ופחות הסתכלות על המערכת כולה. מבחינה זו מעניין לראות איך רגולטורים אחרים מתייחסים לתחום הזה. בארה"ב יש אפשרויות תגובה שונות לסוג כזה של אירוע. אכיפה זה נושא שהרבה הזכירו, בארה"ב יש גם הרבה אזהרות מפני הסכנות".

שימור ופיתוח במקום ביטול

פרופ' וינר ועו"ד שגב סיכמו כי תחום ה-IRA הוא חלק בלתי נפרד מהמערכת הפנסיונית בישראל וכי נדרש לבצר מעמד זה תוך מתן אפשרות לאוטונומיה בהשקעות של הפרט, מבלי להגיב בקיצוניות לאירועים חריגים כמו פרשת סלייס. "יש לאמץ מדיניות מאוזנת שתבטיח את המשך קיומו של ה-IRA תוך התאמתו לצרכים המקומיים", אמרו.

"רגולציה פועלת לעתים קרובות כמו מטוטלת – לא צריך ללכת עד לקצה השני ואחר כך בעוד שני עשורים נגיד: הגזמנו, בוא נתקן", סיכם ברקת את הדיון.