איגוד לשכות המסחר, בהמלצת בג"ץ, החליט למשוך את העתירה שהגיש בעניין חוקיות החוק להגברת האכיפה בדיני העבודה. החוק מאפשר למדינה להטיל עיצומים כספיים כנגד מעסיקים המפרים את דיני העבודה וצווי ההרחבה במשק. בנוסף, החוק מטיל אחריות על מזמיני שירותים בגין הפרות של זכויות עובדי קבלני השירותים. כמו כן, החוק מטיל סנקציות פליליות על מזמני שירותים בגין הפרת זכויות העובדים.
ההסתדרות אשר היתה שותפה להליכי חקיקת החוק טענה כי החוק נועד להגן על ציבור העובדים במדינת ישראל ובפרט על עובדים במגזרים החלשים במשק הישראלי וכי לא נפל בו כל פגם חוקתי.
בדיון שנערך בפני נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס והשופטים יורם דנציגר ודפנה ברק ארז, נמתחה ביקורת על העתירה שנדחתה. בית המשפט חייב את איגוד לשכות המסחר בתשלום הוצאות.
את ההסתדרות ייצגו היועץ המשפטי עו״ד יחיאל שמיר ועוזרו עו״ד יפתח הלינג.
עו״ד יחיאל שמיר אמר: ״ אני גאה שחוק להגברת האכיפה בדיני העבודה כלול בספר החוקים של מדינת ישראל ומברך על החלטת בג״צ אשר הכירה בחוקיות החוק ובחשיבות ההגנה על זכויות עובדים״.
מאיגוד לשכות המסחר נמסר: "מחובתנו ותפקידנו להגן על המגזר העסקי ולהיאבק על מה שנראה לנו כשיבוש סדרי משפט ואורחות עבודה תקינים. נפלא מבינתנו כיצד מרשה לעצמה המדינה להעביר את סמכות הפיקוח על חוקי העבודה למגזר העסקי ולהפוך אותו לרשות אכיפה לפיקוח על חוקי העבודה. דעתנו היא שאין להפוך מעסיק אחד לרשות פיקוח של מעסיק אחר. זהו מדרון חלקלק בעייתי ביותר. לצערנו, יש חילוקי דעות עמוקים בינינו לבין נשיא בית-המשפט העליון, שלא מצא בכך משום פגיעה בזכויות יסוד של המעסיקים".