ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום (ג') לקריאה ראשונה את ההצעה של ח"כ ארז מלול (ש"ס) לתקן את חוק הבנקאות, כך שיחייב את הבנקים למסור ללקוחות הודעה על יתרה שיש להם בחשבון העו"ש שאינה נושאת ריבית.

ח"כ מלול פתח את הדיון ואמר: "אנחנו נמצאים בתקופה של חוסר יציבות כלכלית והבנקים מציגים רווחיות יוצאת מהכלל 7.4 מיליארד שקלים ברבעון השלישי של השנה ומאז תחילת השנה 22.6 מיליארד שקלים. מעל 80% מהכנסות הבנקים הם מריבית. כשזה בהלוואות הם מגיבים מהר ומעלים ריבית, אבל כשזה נוגע לריבית שהם משלמים לציבור התגובה איטית בהרבה". ח"כ מלול הוסיף: "הצעת החוק שלי באה לקבוע שהבנקים יחויבו לעדכן לקוחות עם יתרה גבוהה בעו"ש, ידוע שחלק מהבנקים החלו לשלוח הודעות בנושא לחלק מהלקוחות אבל עשו את זה בצורה מוגבלת ואין שינוי ממשי בשטח".

לפי ההצעה שאושרה, במקרה שבו תהייה ללקוח פרטי יתרת זכות של 15,000 שקלים ומעלה למשך רבעון אחד לפחות בחשבון העו"ש – הבנק יחויב להודיע לו על כך בתחילת כל רבעון, ולהבהיר כי באפשרותו לבחון חלופות השקעה שעשויות להשיא תשואה גבוהה יותר. בנוסף נקבע, כי המפקח על הבנקים יהיה רשאי לקבוע הוראות באשר לאותן הודעות ובכלל זה לנוסח ההודעות והפניה למידע על חלופות השקעה. המפקח על הבנקים יוכל להטיל על הבנקים עיצום כספי בסך 50 אלף שקלים על כל הפרה.

מקור: הכנסת – מרכז המחקר והמידע

ממסמך שהגיש לוועדה הכלכלן נעם בוטוש ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, עולה כי נכון ליוני 2024 יתרת העו"ש של משקי הבית הפרטיים עומדת על 234 מיליארד שקלים והיו כ-7.7 מיליון חשבונות בנקים. מכך עולה כי יתרת העו"ש הממוצעת של לקוחות פרטיים (שאינם עסקים) היא כ-27,500 שקלים בממוצע ללקוח פרטי. עבור כלל הלקוחות (כולל לקוחות עסקיים) יתרת העו"ש הייתה כ-499 מיליארד שקלים והיו כ-8.3 מיליון חשבונות בנק, כלומר יתרת העו"ש הממוצעת היא כ-54,000 שקלים.

בכנס של בנק ישראל שנערך לאחרונה, אמר נגיד בנק ישראל כי יתרות העו"ש של הציבור גבוהות במיוחד וכי הבנקים מפיקים מכך רווחים משמעותיים. לאור זאת, בנק ישראל הנחה את הבנקים להציג תכניות בכדי להרחיב את האפשרויות העומדות בפני לקוחותיהם להעברת הכספים מיתרות העו"ש לפיקדונות נושאי ריבית.

עוד עולה מהדוח כי בספטמבר 2024 יתרת פיקדונות הציבור במערכת הבנקאית הייתה כ-2.09 טריליון שקלים – גידול של כ-77% בהשוואה לסוף 2016. עיקר הגידול חל בשנים 2022-2019 – גידול של כ-45% בגין גידול בעיקר בפיקדונות שאינם נושאי ריבית, כלומר, יתרת עו"ש. גורמים עיקריים לגידול ביתרת הפיקדונות הם:

• החשש של הציבור מהפסדים בשוק ההון והסטה של כספים מאפיק זה לכספים נזילים; בשנת 2020 נרשמו פדיונות משמעותיים של קרנות נאמנות.

• במהלך משבר הקורונה הגדילה הממשלה את הוצאותיה בצורה ניכרת לשם תמיכות במשקי בית ועסקים, והדבר הגדיל את הכספים הנזילים שלהם המשתקפים בחשבונות עו"ש (חלק מהפיקדונות).

• במהלך משבר הקורונה פעל בנק ישראל להגדלת הנזילות במשק באמצעות רכישת אג"ח ממשלתיות בשוק המשני, רכישת יתרות מט"ח והלוואות מוניטריות.

מקור: הכנסת – מרכז המחקר והמידע

"לפרוש בפני הלקוח את כל החלופות"

נציגת לובי 99 יעל שכטר-סיטמן, אמרה בדיון: "שהבנקים יחויבו לא רק לעדכן על היתרה בחשבון, אלא יפרשו בפניו את כל החלופות כולל קרן כספית שמקבלים עליה ריבית שקרובה לריבית בנק ישראל".

רכז פיננסים באגף תקציבים במשרד האוצר, אוהד מרדכי, הוסיף, כי באוצר מחפשים דרך כיצד לגרום לציבור להעביר את הכספים מהעו"ש לאפיקים נושאי ריבית.

מנהלת יחידת הפיתוח חדשנות פיננסית ברשות לניירות ערך, מאיה גרטי גלבוע, ציינה כי הם העבירו רפורמה שמעלה את מודעות הציבור לכך שקרן כספית היא חלופה חשובה לפיקדון. ברשות סבורים שהודעה כזו תניע לפעולה, אך לא מספיק שהיא רק תאמר ללקוח לבחון חלופות השקעה. נציג לובי 99, משה קאשי, הוסיף כי מדובר על ציבור עם אוריינות פיננסית נמוכה וכשהוא מקבל הודעה שכתוב בה לבחון חלופות השקעה זה ירתיע אותו. "הבנק צריך להמליץ או להכווין לאלטרנטיבות של אחזקת כסף בעו"ש; האלטרנטיבה לסכום קטן בעו"ש זה פיקדון או קרן כספית והבנק יכול לפחות לפרוס בפני הלקוח את האפשרויות".

בתום הדיון עלתה שאלת מועד כניסת ההצעה לתוקף. מנהל קשרי חוץ באיגוד הבנקים, טיבי רבינוביץ, ציין כי הבנקים זקוקים לחצי שנה לטובת היערכות. קאשי ציין מנגד, כי הבנקים כבר שולחים מסרונים על ריביות ועמלות ואמר כי חודש זה זמן מספיק להיערכות. המציע ח"כ מלול ביקש לקבוע כי הצעת החוק תיכנס לתוקף ארבעה חודשים לאחר פרסומה ברשומות והוועדה אישרה את הצעתו. בתום הדיון אושרה ההצעה פה אחד, בקולותיהם של ח"כ אליהו ברוכי, שמילא את מקומו של היו"ר, וחברי הכנסת מלול ומשה פסל.

מקור: הכנסת – מרכז המחקר והמידע