בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר אתמול (ד') הגשת תביעה ייצוגית נגד ביטוח ישיר בגין הפחתת תגמולי ביטוח בשל "משתנים מפחיתים" במקרה של "אובדן הלכה למעשה" (או "אבדן גמור"). התביעה הוגשה ביולי 20221 בעקבות טענות כי החברה מפחיתה מסכומי התגמולים "משתנים מפחיתים" – ללא ידיעת המבוטחים ובניגוד להנחיות הרגולטור. התביעה הוגשה עו"ד משה בן דרור.

המבקש, אשר רכש פוליסות ביטוח חובה ומקיף מביטוח ישיר בין השנים 2016-2018, היה מעורב בתאונת דרכים בה רכבו הוכרז כ"אובדן להלכה". בעקבות התאונה, שלחה לו החברה הודעת תשלום שהפחיתה משווי הרכב סכומים שונים בגין "ליסינג לשעבר" ו"ירידת ערך קודמת", הפחתות שהסתכמו ב-8,824 שקלים.

המבוטח טען כי בעת רכישת הפוליסה לא הוסבר לו כי משתנים אלה יפחיתו את תגמולי הביטוח שלו, בניגוד להוראות חוזר המפקח על הביטוח. לכן, הוא פנה לביטוח ישיר בדרישה להחזר הסכומים שנוכו, אך נדחה.

המבקש טוען כי הפחתות אלו אינן חוקיות ממספר סיבות:

• אי גילוי נאות – בעת ההתקשרות בחוזה לא נאמר לו כי יופחתו משתנים מסוימים משווי הרכב במקרה של אובדן גמור.

• הפרת חוזר המפקח על הביטוח – החברה פעלה בניגוד להוראות המחייבות גילוי מלא למבוטחים.

• הפרת חוזה והטעיה – חישוב תגמולי הביטוח אינו תואם את התחייבויות החברה כלפי המבוטחים.

• התעשרות שלא כדין – מבוטחים משלמים פרמיות על מלוא ערך הרכב אך מקבלים תגמולים מופחתים.

• הפרת חקיקה רלוונטית – כולל חוק חוזה הביטוח וחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים.

התביעה מבקשת לכלול כל מי שקיבל או יקבל תגמולי ביטוח מביטוח ישיר עבור פוליסת ביטוח מקיף לרכב בגין "אובדן גמור" או "אובדן הלכה למעשה", כאשר הסכום שקיבל הופחת בשל משתנים שלא הוצגו לו מראש. בכך, נטען כי מדובר באלפי מבוטחים שעלולים היו להיפגע כלכלית כתוצאה מההתנהלות.

טענות הצדדים

המבקש דורש מבית המשפט להורות על: השבת סכומי ההפחתה לכלל המבוטחים הרלוונטיים בצירוף ריבית והצמדה; שינוי התנהלות החברה כך שמשתנים מפחיתים יוצגו באופן ברור לפני רכישת הפוליסה; מינוי בודק עצמאי שיבחן את היקף ההפרות והנזקים; פיצוי לטובת הציבור, לצד גמול למבקש ועורך דינו.

ביטוח ישיר טענה כי חישוב תגמולי הביטוח בוצע בהתאם לפוליסה, בהתבסס על מחירון "לוי יצחק" והקריטריונים הנלווים אליו. לטענתה, המידע הרלוונטי נמסר למבוטחים מראש במסגרת מסמכי הפוליסה.

על פי המבקש, החברה לא יידעה אותו כי במקרה של "אובדן גמור", יופחתו מסכומי השיפוי סכומים בגין משתנים כגון "ליסינג לשעבר" או "ירידת ערך קודמת". לטענתו, הנושא לא הוסבר לו בעת רכישת הפוליסה בטלפון, דבר המפר את הוראות חוזר המפקח על הביטוח.

עוד נטען כי ביטוח ישיר נהגה להחתים לקוחות על פוליסות מבלי להסביר את המשתנים המפחיתים בשלב הטרום חוזי, ובכך נהגה שלא כדין. המבקש טוען כי מדובר בהפרת חוזה ובהפרת חובות חקוקות, אשר גרמה להפסדים משמעותיים לכלל המבוטחים שנפגעו מהמדיניות.

מנגד, ביטוח ישיר דחתה את הטענות והדגישה כי היא מספקת גילוי מלא ללקוחותיה. לדבריה, בעת חידוש פוליסה נשלח מסמך מפורט הכולל את כל הנתונים הרלוונטיים, לרבות המשתנים המפחיתים. עוד נטען כי לקוחות שרכשו ביטוח טלפונית קיבלו מסמכים מפורטים באימייל מיד לאחר הרכישה, ויכלו לבטל את הפוליסה ללא עלות תוך מספר ימים.

כמו כן, החברה טענה כי כבר בעבר נדחתה בקשה דומה נגדה ("עניין אברהם"), ולכן מדובר ב'מעשה בית-דין' המונע דיון חוזר בסוגיה.

עמדת הממונה על שוק ההון

הממונה על שוק ההון נתבקש למסור את עמדתו בנושא וזו הוגשה ב-2 במרץ השנה. הוא פרסם את עמדתו בנוגע לחובת הגילוי של חברות הביטוח בעת מכירת פוליסות ביטוח רכב, והבהיר כי על חברות הביטוח למסור למבוטחים מידע מלא, בכתב, לגבי משתנים המשפיעים על תגמולי הביטוח במקרה של אובדן גמור.

לפי עמדת הממונה, חובת הגילוי נובעת מחובת תום הלב, שכן מדובר בהתקשרות חוזית בין צדדים לא שווים. הפיקוח הדגיש כי הדרישה למסור את המידע בכתב נועדה להבטיח הבנה מלאה של התנאים מצד המבוטח, אך הזהיר כי יש לאפשר גמישות בשיטות המסירה, כדי לא לפגוע באוכלוסיות כמו קשישים או חסרי גישה לאמצעים דיגיטליים.

בנוגע לשיחות טלפון, עמדת הממונה קובעת כי מסירת המידע בשיחה טלפונית אינה מספקת את דרישת הכתב, שכן מדובר במידע מורכב שלמבוטח קשה לעבד בזמן אמת. עם זאת, אם החברה מספקת הסבר מפורט ומסמנת את ההסבר בהקלטה שניתן לשחזרה, הדבר עשוי לעמוד בדרישות החוק.

הפיקוח גם תומך בהטלת סנקציות על חברות ביטוח שלא יעמדו בדרישות הגילוי, כמו אי-קבלת הפחתת תגמולי הביטוח במקרה של אובדן גמור, והמבוטחים יהיו זכאים להוכיח משתנים חיוביים שיכולים להגדיל את התגמול.

לסיום, הממונה הדגיש כי אין להסתפק במשלוח המידע לאחר כריתת החוזה. יש לוודא שהלקוח מבין את התנאים כבר בשלב ההצעה, ולא לאחר שהוא כבר התחייב לרכוש את הפוליסה.

החלטת בית המשפט

השופט יעקב שקד דחה את בקשת חברת ביטוח לדחות על הסף תביעה נגדה בטענה של "מעשה בית-דין". החברה טענה כי מקרה דומה כבר נדון בעבר ונקבע כי פעלה כדין, אך בית המשפט קבע כי נסיבות המקרה הנוכחי שונות, ולכן יש לדון בתביעה לגופה.

החברה הסתמכה על פסק דין קודם, אך נקבע כי הוא עסק בסוגיה אחרת. בנוסף, טענתה כי מחיקה של תביעה קודמת מהווה עילה לדחייה נדחתה, משום שמחיקה מחוסר מעש אינה יוצרת "מעשה בית-דין".

השופט בחן האם מבוצעת חובת הגילוי בכריתת חוזה ביטוח או חידושו באמצעות האינטרנט, וקבע כי ביטוח ישיר אינה עומדת בחובות הגילוי המוטלות עליה בדין בקשר למשתנים המפחיתים בהצעה לביטוח רכב או חידשו באינטרנט.

בית המשפט גם בחן האם מתקיימת חובת הגילוי בכריתת חוזה ביטוח ראשון באמצעות שיחת טלפון, ומצא כי גם כאן ביטוח ישיר אינה עומדת בחובות הגילוי המוטלות עליה בדין בקשר למשתנים המפחיתים בהצעה לביטוח רכב בטלפון.

מביטוח ישיר נמסר כי החברה טרם קיבלה את פסק הדין.